מרדכי נאור מתאר את חייו של יעקב דורי

אבנר שפירא
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבנר שפירא

ישראלים רבים מכירים את מחנה דורי בתל השומר, אבל זכרו של האיש שהבסיס הצבאי מנציח בשמו התעמעם במשך השנים. הביוגרפיה "הרמטכ"ל הראשון, יעקב דורי", שכתב ד"ר מרדכי נאור ותראה אור בהוצאת מערכות/מודן, תנסה להשיבו לתודעה הציבורית.

"לעתים שוכחים כי דורי היה הרמטכ"ל שכיהן בתקופה הארוכה ביותר בארץ", אומר נאור. "בצה"ל הוא כיהן כרמטכ"ל רק במשך שנה וחצי, אבל קודם לכן הוא היה במשך שבע שנים לא רצופות רמטכ"ל ההגנה: מאז הקמת המטה הכללי של הארגון ב-1939 ועד צאתו לארצות הברית ב-1945 (שם שימש ראש משלחת ההגנה והיה אחראי לרכש ביטחוני רב חשיבות); ולאחר מכן עם שובו ב-1947 ועד הקמת צה"ל ביוני 1948, אז הוטל עליו לחבר את הפסיפס של הזרמים השונים בהגנה - ותיקי הארגון, פלמ"ח, חי"ש ויוצאי הצבא הבריטי - לגוף אחד. הוא היה מקובל על כולם ובעיקר זכה לאמונו המתמשך של דוד בן-גוריון. בספר אני בוחן את אחריותו גם במלחמת העצמאות, למרות הטענות שהועלו כי היה חולה ולא תיפקד במשך חלק מהמלחמה, וגם לאחר מכן, כשהתמקד בבניית צה"ל".

דורי, שנולד ב-1899 באודסה ועלה לארץ ישראל ב-1905, התחנך על האתוס החלוצי. הוא היה בוגר המחזור הראשון של בית הספר הריאלי בחיפה ולקראת סוף מלחמת העולם הראשונה הצטרף לגדוד העברי בצבא הבריטי. לאחר שובו מלימודי הנדסה בבלגיה, התגייס לחלוטין לתחום הביטחון במסגרת ההגנה.

הביוגרפיה שופכת אור על יחסי האמון שנרקמו לאורך השנים בין דורי לבין בן-גוריון. "בניגוד לרבים מהגנרלים של ימינו, דורי ברח מפוליטיקה ולאחר שחרורו מצה"ל כיהן כנשיא הטכניון במשך 14 שנה", אומר נאור. "אבל בגלל הנאמנות לבן-גוריון, הוא החליט להצטרף אליו לרפ"י ב-1965 וכיהן מטעם המפלגה כסגן ראש העיר חיפה". גם צדדים אישיים ולא מוכרים בדמותו של דורי, שמת ב-1973, יוצגו בביוגרפיה, תוך הסתמכות על מאות מכתבים שהוא שלח לבני משפחתו ולא פורסמו עד היום.

צילום: לע"מ

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ