בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצרים, חמאס מאז חיסול יאסין ועוד

תגובות

חמאס. כאן*שלומי אלדר

כתר

תולדות תנועת חמאס מרגע חיסולו של שייח יאסין ועד היום. שלומי אלדר, עיתונאי שליווה את רוב האירועים מקרוב, בוחן את האופן שבו השפיעו מהלכי ישראל על התפתחותה של התנועה. בספר יש גילויים על ימי ערפאת, על ריסוק הזרוע הצבאית של חמאס בסוף שנות ה-90, ועל גלעד שליט.

ערב הסעודית ופלסטין* מיכאל כהנוב

כרמל

סקירה היסטורית זו מתארת כיצד אבן סעוד, מייסדה של ערב הסעודית ומלכה הראשון, חתר למצוא פתרון לסכסוך היהודי-ערבי. מתוך ניסיון לשמר את האינטרסים של ממלכתו, הוא פעל למתן את הפלסטינים ולהבטיח את קיום היישוב היהודי בארץ ישראל. מדיניות זו ננקטה גם על ידי יורשיו, והתבטאה ביוזמת הליגה הערבית לשלום באזור.

התחייה הלאומית הפלסטינית* משה שמש

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות

ספר המעמיד קריאה חדשה של התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית משנות ה-30 עד שלהי שנות ה-60. המחבר, שמתמקד בסוגיית ההנהגה, מציב את שנות החמישים כשנים המעצבות של התנועה הלאומית הפלסטינית, העולם הערבי והסכסוך הערבי-ישראלי.

היסטוריה ואידיאולוגיה בראשית האיסלאם*בועז שושן

מוסד ביאליק

הספר בוחן את הכתיבה ההיסטורית בראשית האיסלאם כמבטאת מגוון מגמות אידיאולוגיות בצד השחזור העובדתי. מטרתו לחשוף את הנורמות התרבותיות, ההנחות המושגיות והאינטרסים הפוליטיים שהנחו את הכותבים, ובהתאם לכך, את הערבוב בין עובדות לבדיון בכתיבתם על הפרשיות ההיסטוריות המכוננות של האיסלאם.

המזרח התיכון בימינו, איראן: מקיסרות פרסית למהפכה אסלאמית*משה אהרונוב, מאיר ליטבק

האוניברסיטה הפתוחה

ניתוח הפוליטיקה האיראנית לאורך העשורים שמלאחר מלחמת העולם השנייה ועד לאחר מהפכת חומייני.

המזרח התיכון בימינו, לבנון: אתגר השונות*קייס פירו

האוניברסיטה הפתוחה

הספר מנתח את תולדות לבנון מאז מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, ומציג את ארץ הארזים כביתה של תרבות פוליטית רבת משתתפים, תחרותית ושסעים.

המזרח התיכון בימינו, טורקיה: לאומיות במבחן ניגודיה* ענת לפידות

האוניברסיטה הפתוחה

דיון בתולדות טורקיה המודרנית משנות התנתקותה ממורשת האיסלאם והיפרדותה משייכותה למזרח התיכון בימי מנהיגות אתאטורק, ועד התמורות של ימינו אלה, עם חזרת האיסלאם הפוליטי ועמו האמביציה לשוב ולתפוס עמדת בכורה באזורנו.

עלמה ושטן: מצרים והנאציזם, 1935-1940*ישראל גרשוני

רסלינג

הספר מציע התבוננות היסטורית מקיפה על עמדות הציבור המצרי כלפי הנאציזם והפאשיזם בתקופה הקריטית של ערב מלחמת העולם השנייה והשנים הראשונות להתחוללותה.

השורשים האידיאולוגיים של הג'יהאד*עורך: יוסף קוסטינר

מרכז משה דיין

ג'יהאד, או מלחמת קודש למען האל והאיסלאם, הפך למרכיב מרכזי באידיאולוגיה של התנועות האיסלאמיות הרדיקליות בעת החדישה, והוא שואב את השראתו מהמסורת האיסלאמית. עם זאת, בימינו רעיון זה מתאפיין ברכיבים מודרניים משמעותיים, המבדילים בינו לבין התפישה המסורתית.

בינינו, הלבנטינים (שם זמני)* בני ציפר

עם עובד

סיפור מסעותיו של העיתונאי, הסופר והמתרגם בני ציפר בטורקיה, ירדן ומצרים, בעקבות געגועים ללבנט ולתרבות שנרמסה על ידי מדינות הלאום שקמו באזור.

האחים המוסלמים*אפרים ברק

מרכז משה דיין

כתביו של חסן אל-בנא, מייסדו של ארגון "האחים המוסלמים", הם העמודים שעליהם בנויה האידיאולוגיה של ארגון זה ושל התנועות האסלאמיות המזוהות עמו. הספר דן בהם תוך מתן הקשר הגותי והיסטורי.

רוסיה והאיסלאם הרדיקלי במזרח התיכון* אורי פטרושבסקי

גוונים

מחקר על מדיניותה של רוסיה במזרח התיכון מימי ברית המועצות ועד ימינו: קשריה של רוסיה עם איראן, חמאס וחיזבאללה.

תצלום: אי-פי

"אורחיו" של האייתולה* פול בודן

מודן, מערכות ומשרד הביטחון

ספר המתאר את פרשת השבי של אנשי השגרירות האמריקאית בטהראן לאחר ההפיכה שהורידה מכיסאו את השאה והובילה למשטר אסלאמי בהנהגת האייתולה חומייני.

להכות בסלע*אריה ש' איסר

כרמל

מחבר הספר, חוקר משאבי מים באזורים צחיחים, מביא את מסקנותיו על הקשר בין תופעות המים בנופי המזרח התיכון לבין סיפורי הקדמונים.

__________________________________________________________

הסנוניות של "האביב הערבי"

חגי ארליך מנתח את תולדות המעורבות הפוליטית של סטודנטים וצעירים במזה"ת

מי היו הסנוניות שבישרו את מהפכות "האביב הערבי" של השנה האחרונה? "דורות של מרי: סטונדנטים ואוניברסיטה במזרח התיכון", ספרו של פרופ' חגי ארליך, שיתפרסם בנובמבר בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, מראה כי גל ההפגנות והמהפכות הפוקד את אזורנו אינו תופעה חדשה.

ארליך, מבכירי החוקרים הישראלים של המזרח התיכון ואפריקה, מנתח בספר את המעורבות הפוליטית של סטודנטים וצעירים בארצות המזרח התיכון, ארצות ערב, טורקיה ואיראן ב-200 השנים האחרונות. לדבריו, "הספר מתמקד בשני היבטים - תולדות מוסדות ההשכלה הגבוהה בחברות אלה, ותפקיד הנוער המשכיל בעיצוב הצמתים הראשיים בהיסטוריה. אני מתאר את תולדות האוניברסיטאות כיוזמות של ההנהגות הפוליטיות המתחלפות, וכמשקפות את השוני בין התקופות. כיום, על רקע מורשות של פרקים לאומיים ליברליים, חילוניים-מהפכניים ודתיים-פוליטיים, שרויה האוניברסיטה הערבית והאיסלאמית במשבר של זהות ושל איכות".

מההיסטוריה של האוניברסיטאות עובר הספר להיסטוריה של הפעילות הפוליטית של הסטודנטים והצעירים המשכילים באותן מדינות. "אני משתמש במושג הסוציולוגי-פוליטי ‘דור היסטורי', כלומר - פריצתה הדינמית לרחוב הפוליטי של שכבת צעירים שחוויות טראומטיות עיצבו מחדש את עולם המושגים שלהם באופן שונה ממושגי היסוד של הוריהם", אומר ארליך. "ניתוח הדורות השונים שחוללו שינויים מרחיקי לכת לאורך המאה ה-20 - במצרים, עיראק, סוריה, לבנון, הפלסטינים ועוד - מהווה מבוא מקורי להתפתחויות שחזינו בהן בשנה החולפת".

הדורות המרכזיים שארליך מציג הם "דור 1906", שבישר את הלאומיות המודרנית כחלופה לזהות האיסלאמית הכוללת; "דור 1919", שנתן ללאומיות המודרנית פרשנות חילונית וליברלית, שהשתלבה בתקופה של פרלמנטריזם; "דור 1935-1936", שבישר את מושגיה של המהפכנות הערבית, ונציגיו וממשיכיו עיצבו לימים פוליטיקה רודנית, ו"דור שנות ה-70", שהחזיר את האיסלאם הפוליטי ללב התמורות במזרח התיכון. השליש האחרון של הספר עוסק בדור הנוכחי, לרבות המהפכה רבת המשמעות המתחוללת בתחום השכלת הנשים (שהן כיום כמחצית מתלמידי האוניברסיטאות), ו"מהפכת הבלוגוספירה" והשפעתה על הצעירים. "שתי מהפכות אלה תרמו להופעת ‘דור 2011' - דור היסטורי חדש, הבועט במשטרי הרודנות ומגדיר מחדש את פני החברות והמדינות במזרח התיכון", מסכם ארליך

אבנר שפירא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו