בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נלסון מנדלה, גולדה מאיר, אלברט איינשטיין ואחרים

תגובות

ביוגרפיה של סטיב ג'ובס* וולטר אייזקסון

מודן

בימים אלו נכתבת הביוגרפיה הרשמית של מייסד ענקית התוכנה "אפל", סטיב ג'ובס. הספר ייצא לקראת סוף השנה בעולם כולו, לרבות ישראל.

הרמב"ם ועולמו*יואל קרמר

רסלינג

הספר מצייר את דיוקנו של הרמב"ם על רקע המקום והזמן שבהם חי ופעל - אגן הים התיכון במאה ה-12. המחבר מסתמך על שפע של מקורות ומתאר את פועלו של הרמב"ם בתקופה שבה היהדות, הנצרות והאיסלאם התנגשו והתערבו חליפות אלה באלה. מאנגלית: שונמית ליפשיץ.

ז'אק לאקאן, ביוגרפיה* אליזבת רודינסקו

רסלינג

ביוגרפיה אישית ואינטלקטואלית של הפסיכואנליטיקאי הרדיקלי. בספרה עוקבת רודינסקו אחר התחנות החשובות בחייו הסוערים של לאקאן: מילדותו בבית משפחה קתולית-בורגנית, דרך התמחותו בפסיכיאטריה ועד לעימותיו עם הממסד הפסיכואנליטי של תקופתו סביב חידושיו הטכניים והתיאורטיים. מצרפתית: נועם ברוך.

שמואל אטינגר: היסטוריון, מורה ואיש ציבור*יעקב ברנאי

מרכז זלמן שזר

סיפורו של אחד מחשובי ההיסטוריונים של תולדות ישראל במאה ה-20. אטינגר, בן למשפחה חסידית-דתית מקייב-לנינגרד, עלה לארץ באמצע שנות ה-30, למד בישיבות ובאוניברסיטה העברית, נתפס לקומוניזם ולסטאליניזם ולאחר מכן נעשה ציוני אדוק עד סוף ימיו. סיפורו הוא גם סיפור "דור המדינה".

הכאב*מרגריט דיראס

ספרית מעריב

עריכה מחודשת ליומניה של מרגריט דיראס, העוסקים בחייה של הסופרת בפאריס לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בפועלה כחברה במחתרת ובציפייתה לבעלה שנעצר על ידי הנאצים. מצרפתית: אביטל ענבר.

איינשטיין, ביוגרפיה*יירגן נפה

רסלינג

החל בתיאוריות הגדולות, עבור בפוליטיקה ועד לקשריו האישיים - דמותו מרובת הפנים של איינשטיין נחשפת בספר זה באמצעות סקירה של הבטים שונים בחייו ובאישיותו. מגרמנית: נועה קול.

גולדה, ביוגרפיה* יוסי גולדשטיין

אוניברסיטת בן-גוריון

ביוגרפיה של גולדה מאיר. לצד ההתייחסות לתמורות הפוליטיות שבהן לקחה ראש הממשלה לשעבר חלק, הספר כולל התייחסות לחייה הפרטיים, מאהביה, ילדותה, שנאותיה ותובנותיה.

אהרון מגד: חסד החיים* נורית גוברין

כרמל

הספר מתאר את תולדותיו של אהרון מגד עד לשנת 1950, תוך כדי בחינת הזיקות בין קורותיו לבין יצירתו. לצד הביוגרפיה הטיפוסית לסופרי "דור בארץ", בולט ייחודו של מגד וקולו הספרותי.

סמל בגודל המולדת: מחמוד דרוויש*מונא אבו עיד

מרכז משה דיין

מותו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש באוגוסט 2008 היה מאורע משמעותי בחייו ותרבותו של העם הפלסטיני. ספרה של מונא אבו עיד מתעניין בדרוויש האיש: תיעוד של התהפוכות שעברו על ה"פלסטיני הנודד" מיום לידתו ועד יום מותו, ופעילותו ומעשיו בהיותו סמל לאומי.

דונה גרציה*גיורא ברק

כתב

ספר המתאר את קורות חייה של דונה גרציה, אשר כנערה נישאה לאיל הון וראש הקהילה היהודית בסתר, נכנסה לנעליו לאחר שנפטר ואגב המשך ניהול עסקיו הפכה לאשה העשירה והמשפיעה ביותר בתקופתה ואף השתלבה בחצר המלוכה הפורטוגלית.

מחסגר: יומן הזיכרונות מהמאסר בברית המועצות, 1955-1949*צבי פרייגרזון

ספרית פועלים, הקיבוץ המאוחד ומרכז קיפ, אוניברסיטת תל אביב

מהדורה אקדמית של היומן שכתב הסופר העברי צבי פרייגרזון, ובו תיעד את שש השנים שבהן שהה במחנות הסגר בברית המועצות בתקופת סטאלין. פרייגרזון, שעד למאסרו ב-1949 תחת האשמה בפעילות אנטי-סובייטית היה מדען מצליח, מתאר ביומנו את החקירות, את הווי החיים במחנות הסגר ואת הסופרים העברים והיידיים שפגש במהלך מאסרו. עורכות: חגית הלפרין ורחל ורדיגר-סטפק.

סיפור חייו של אינדיאני, כפי שנכתב במו ידיו*ג'ורג' קופוויי

נהר ספרים

סיפור חייו, מוצאו ומסעותיו של קאה-גה-גה-גאה-בווה (ג'ורג' קופווי) הוא האוטוביוגרפיה המלאה הראשונה שנכתבה על ידי אינדיאני שגדל בתרבות שבטית מסורתית. באמצעות סיפור חייו, קופוויי מספר את ההיסטוריה של התרבות הילידית בצפון אמריקה. מאנגלית: שחר ברם.

האוטוביוגרפיה של בנג'מין פרנקלין*בנג'מין פרנקלין

נהר ספרים

תרגום ראשון לעברית של האוטוביוגרפיה של בנג'מין פרנקלין, מן הבולטים באבות המייסדים של האומה האמריקאית ואיש אשכולות בתחומי הספרות, התרבות, המדע והמדינאות. מאנגלית: רעיה ג'קסון.

טולסטוי*רוזמונד ברטלט

ספרית מעריב

בספר, המבוסס על תחקיר מקיף, בין היתר של אלפי מכתביו, נפרשת תמונה רחבת יריעה של חיי הסופר הגדול: בן למשפחה אצילה, הולל, מהמר כפייתי, שהוחרם על ידי הכנסייה והיה נתון למעקב צמוד של המשטרה החשאית של הצאר. בנוסף, הספר מגולל את מערכת היחסים הסבוכה של טולסטוי עם אשתו, ואת המורשת שהותיר. מאנגלית: עידית שורר.

פיאף*פייר דוקלו וז'ורז' מרטן

רסלינג

ב-1915 נולדה אדית גאסיון לאם זמרת רחוב אלמונית ולאב לוליין. ב-1963 נפטרה אדית פיאף, נציגתה המובהקת של השירה הצרפתית. המחברים משחזרים את מהלך חייה הדחוסים של פיאף, תוך שהם מפרידים בין עובדה לבדיון. מצרפתית: דפנה שניצר.

אלכסנדר הגדול*ביל יני

מודן

הספר מביא סיפורו של אלכסנדר מוקדון, מלך אסיה ואחד מהמצביאים הגדולים בהיסטוריה, שסיים את חייו בגיל 32 בלבד, לאחר 16 שנים עתירות ניצחונות שהחלו ב-335 לפנה"ס ונועדו לשמר את האימפריה של אביו.

ישראלי מברלין*מיכה פז

אוריון

ספר המגולל את חייו של מיכה פז, שנולד בגרמניה ברפובליקת ויימאר, ונאלץ לעוזבה יחד עם בני משפחתו עם פרוץ השואה. לאחר שרשרת אירועים טראגיים שעבר, הצליח להגיע לארץ כנער והתנדב לצבא הבריטי במלחמתו נגד הנאצים. בתום המלחמה שירת בשב"כ במגוון תפקידים, ולאחר פרישתו משירות המשיך לעבוד בשירות המדינה כאזרח.

אותך אני מחפש: בתוך הראש של יוסי ורדי*אנתוני דייוויד

ספרי עליית הגג וידיעות ספרים

קשה לחשוב על העידן האינטרנטי שבו אנחנו חיים בלי שתעלה מיד בדעתנו דמותו של יוסי ורדי. הספר מציע מסע אינטימי אל עולמו של ורדי מימיה הראשונים של ICQ ועד היום, ומפענח את סוד קסמו של האיש. מאנגלית: ירון בן-עמי.

שיחות עם עצמי*נלסון מנדלה

אחוזת בית

ספרו של נלסון מנדלה בן ה-93, חתן פרס נובל לשלום ונשיא דרום אפריקה לשעבר, כולל מכתבים אישיים ומחשבות על נושאים כלל-עולמיים, כולל הקדמה מאת נשיא ארצות הברית, ברק אובמה. מאנגלית: קובי מידן.

רישום של העבר* וירג'יניה וולף

מודן

באפריל 1939, כשהיתה בת 57, החלה וירג'יניה וולף לכתוב ספר זיכרונות אוטוביוגרפי, שאת חלקו האחרון כתבה עד כארבעה חודשים לפני ששלחה יד בנפשה. בספר מעלה הסופרת את מחשבותיה העמוקות והאינטימיות ביותר, חוזרת לזיכרונות המכוננים של ילדותה ומבקשת לברר באופן מעמיק את טיב יחסיה המורכבים עם בני משפחתה.

פרקי חיים (שם זמני)*צבי אבני

מבע

סיפור חייו של המלחין חתן פרס ישראל והמורה צבי אבני, שיצירותיו מהוות ציון דרך מרכזי בתולדות המוסיקה הישראלית. אבני הקים את המעבדה למוסיקה אלקטרונית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שבה הוא ממשיך ללמד.

חמש עטרות: ד"ר אהרן מאיר מזי"א*סמדר ברק

יד יצחק בן-צבי

שמו של הרופא רב הפעלים היטשטש בסיפור תולדות הארץ. ספר זה בא לתאר את דמותו המורכבת: מהנדס ורופא שתרם לפיתוחה של הארץ, בעל השכלה רבנית שחבר לסוציאליסטים ובעל הון שדאג לרווחת הפועלים, רופא המושבות מטעם הברון ופרדסן אוהב השפה העברית שתרם רבות לתחייתה ולהתרחבותה.

לכבוש את הלב: סיפורה של רחל כצנלסון-שז"ר* תמר שכטר

יד יצחק בן-צבי

רחל כצנלסון-שז"ר (1885-1975) היתה מאנשי העלייה השנייה, מהמנהיגות המרכזיות בתנועת הפועלות ועורכת במשך למעלה משנות דור את כתב העת מטעמה, "דבר הפועלת". הביוגרפיה פורשת את חייה האישיים, פעילותה הציבורית והגותה החברתית על רקע ההתרחשויות בחברה החלוצית.

פותחים ספר

גבריאל גרסייה מארקס: חיים

ביוגרפיה מקיפה של הסופר הקולומביאני, חתן פרס נובל לספרות, שתצא בהוצאת עם עובד. הסופר הסמיך את ג'רלד מרטין להיות הביוגרף הכמעט רשמי שלו ופתח לפניו מקורות מידע ותובנות המאירים באור חדש את חייו, אישיותו וספריו. מאנגלית: יוסי מילוא

בבוקר לוהט ומחניק אחד בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, בחבלי החוף הטרופיים של צפון קולומביה, השקיפה אישה צעירה בעד החלון של רכבת "חברת הפירות המאוחדת" על מטעי הבננות החולפים שורה אחר שורה אחר שורה, מבליחים ועוברים מאור השמש אל הצל. בלילה הפליגה באוניית קיטור, בתוך ענני יתושים, וחצתה את ביצת סיינגה הגדולה מעיר הנמל ברנקייה שלחוף הים הקריבי, ועכשיו נסעה באזור מטעי הבננות אל העיירה ארקטקה שבפנים הארץ, שם השאירה שנים אחדות לפני כן את בנה הבכור גבריאל, כשעדיין היה תינוק, אצל הוריה המזדקנים. לואיסה סנטיאגה מארקס איגוארן דה גרסייה ילדה מאז עוד שלושה ילדים, וזו היתה הפעם הראשונה שחזרה לארקטקה מאז לקח אותה בעלה, גבריאל אליחיו גרסייה, לחיות עמו בברנקייה, והשאיר את גביטו הקטן בהשגחת הורי אשתו, טרנקילינה איגוארן קוטס דה מארקס והקולונל ניקולאס מארקס מחייה. הקולונל מארקס היה ותיק "מלחמת אלף הימים", מלחמה מרה שניטשה במפנה המאה, וכל חייו היה חסיד נאמן של המפלגה הליברלית של קולומביה. בזמן האחרון שימש בתפקיד הגזבר בעיריית ארקטקה.

הקולונל ודוניה טרנקילינה ראו בכעס ובמורת רוח את חיזוריו של גרסייה יפה התואר אחרי לואיסה סנטיאגה. לא זו בלבד שגרסייה היה איש עני וזר, אלא אף ילד לא חוקי, בן תערובת, ואולי גרוע מכול - תומך נלהב במפלגה השמרנית השנואה. זה עתה החל לעבוד במברקה של ארקטקה כשנחו עיניו בפעם הראשונה על לואיסה, אחת הנערות המבוקשות ביותר למטרות נישואים בעיירה. הוריה שלחו אותה לשהות אצל קרובי משפחה כמעט שנה כדי לרפא אותה מאהבתה העיוורת לבחור המפתה שזה מקרוב בא, אבל לשווא. אשר לגרסייה עצמו, אם קיווה שנישואיו לבת הקולונל יעניקו לו עושר נכונה לו אכזבה.

רק ילדים

בספרה האוטוביוגרפי מספרת המוסיקאית האמריקאית פטי סמית (כנרת, מאנגלית: אורטל אריכה) על החיים הבוהמייניים שניהלה בניו יורק בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, כולל יחסיה עם הצלם רוברט מפלתורפ

רבות דובר ברוברט, ורבות עוד ידובר. נערים יאמצו את אופן הילוכו. נערות ילבשו שמלות לבנות ויתאבלו על תלתליו. הוא יזכה לגינוי ולהערצה. דרכיו המופרזות ייזכרו לדיראון או יוארו באור רומנטי. במוקדם או במאוחר תימצא אמת ביצירתו, גופו הגשמי של האמן לא יפחת ממנה. לא לאדם לשפוט אותה. כיוון שאמנות שרה על אלוהים, ואחרי ככלות הכל, שייכת לו.

ישנתי כשהוא מת. התקשרתי לבית החולים כדי לומר עוד לילה טוב אחד, אך הוא איבד את הכרתו תחת שכבות של מורפיום. החזקתי את השפופרת והקשבתי לנשימתו המאומצת בטלפון, וידעתי שלעולם לא אשמע אותו שוב. מאוחר יותר סידרתי בשקט את חפצי, המחברת והעט הנובע שלי. קסת הדיו העשויה קובלט שהיתה שלו. הספל הפרסי שלי, הלב הסגול שלי, מגש עם שיני חלב. עליתי לאט במדרגות וספרתי אותן, ארבע-עשרה מהן, בזו אחר זו. היטבתי את השמיכה על התינוקת בעריסה, נישקתי את בני הישן, אחר כך נשכבתי לצד בעלי ואמרתי את תפילותי. הוא עדיין חי, אני זוכרת שלחשתי. אחר כך נרדמתי.

התעוררתי מוקדם, וכשירדתי במדרגות ידעתי שהוא מת. הכל היה שקט, פרט לקול הטלוויזיה שנותרה לפעול בלילה. מכוונת לערוץ אמנויות. אופרה שודרה. נמשכתי למסך כשהכריזה טוסקה, בעוצמה ובעצב, על תשוקתה לצייר קוורדוסי. זה היה בוקר קר של חודש מרץ ואני לבשתי את הסוודר שלי. הרמתי את התריסים, וחדר העבודה נמלא אור. החלקתי את האריג הכבד שעטף את הכיסא שלי, בחרתי ספר ציורים של אודילון רדון, ופתחתי בתמונה של ראש אשה צף על ים קטן. Les yeux clos. יקום שעדיין לא הבקיע היה טמון תחת העפעפיים החיוורים. הטלפון צילצל וקמתי לענות.

זה היה אחיו הצעיר ביותר של רוברט, אדוארד. הוא אמר לי שנשק לרוברט בפעם האחרונה בשבילי, כפי שהבטיח. עמדתי ללא ניע, קפואה; אחר אט אט, כמו בחלום, שבתי לכיסאי. באותו רגע החלה טוסקה באריה הדגולה, "Vissi d'arte". חייתי למען אהבה, חייתי למען אמנות. עצמתי את עיני ושילבתי ידיים. ההשגחה העליונה קבעה כיצד אפרד ממנו לשלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו