בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בקצרה: שלושה איטלקיים

תגובות

אליזבת
פאולו סורטינו. מאיטלקית: יורם מלצר. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 205 עמ’, 92 שקלים

יוזף פריצל כלא את בתו אליזבת כשהיתה בת 18 במרתף ביתם, התעלל בה ואנס אותה, וכתוצאה מכך ילדה שבעה ילדים, אחד מהם מת ואחרת נולדה עם סיסטיק פיברוזיס. פריצל נאלץ לפנותה לבית החולים וכך התגלו מעשיו שנמשכו 24 שנים. כל אותה עת התגוררה אמה של אליזבת בבית שמעל המרתף וטענה שלא ידעה דבר על המתרחש בתוכו. גם השכנים טענו שלא ידעו מאום.

פאולו סורטינו מצהיר שאין לספרו ערך תיעודי, והקורא המבועת שואל את עצמו אם אין לספרות גבולות: פרוטוקול בית המשפט נאסר לפרסום, ועל כן הורכבה העלילה מפרטים שחלקם ידוע וחלקם מומצא. בנוסף לזאת, העניק המחבר לאירועים פרשנויות שמותירות רושם יומרני וריק. סיפור על גילוי עריות, כליאה, התעללות ואונס הוא סיפור נורא. קשה שבעתיים הידיעה שהקורבן לא היתה קטינה, והמחבר רומז ששיתפה פעולה לפחות בשלב מסוים עם המעשים, שלא היו יכולים להיעשות ללא העלמת העין של הסביבה וללא שתיקתה. במורכבות הזאת לא מצליח סורטינו לטפל באופן ראוי, ובוודאי שאינו הופך את הדבר ליצירת אמנות שעוסקת ברגשות אנושיים, כפי שהוא מתיימר לעשות.

הזמן שאבד לי
פאביו וולו, מאיטלקית: ארנו בר. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 237 עמ’, 92 שקלים

לורנצו, גיבור הספר והמספר, הוא איש פרסום מצליח שפילס דרכו לצמרת בכוחות עצמו. הוא נאלץ לעזוב את בית הספר אחרי שמונה שנות לימוד, אבל מכיוון שהיה נער סקרן ואינטליגנטי, פגש אנשים רבים ולמד מהם רבות. כך גם פגש את בעליו של משרד פרסום בעיר הקטנה שבה חי, שהזמין אותו לעבוד אצלו. לורנצו נענה להזמנה ובתוך זמן קצר זכה בפרס ובהזמנה לעבוד במשרד פרסום גדול במילאנו. שם פגש קולגות וחברים ופילס דרכו הלאה, ובראשית העלילה הוא נמצא באמצע שנות ה–30 לחייו ומתמודד עם יחסיו עם אביו, שתמיד נראו לו עקרים וקרים, ועם יחסיו עם אהובתו שנטשה אותו כשהיא טוענת טענות דומות כלפיו. כעת, התגלה אצל אביו גידול בריאות ועובדה זו גורמת לגיבור לעשות את חשבון חייו בשני המישורים הללו, ולנסות לתקן אותם.
זה ספר נחמד שמגולל את חיי הגיבור שלו, שאינו חף מחולשות אנוש, בחן איטלקי קליל, גם כשהוא מספר על דברים קשים. האמנם יצליח להשיב אליו את לב אהובתו וליצור יחסים בעלי משמעות עם אביו?

רכבת הלילה האחרון
דצ’ה מראיני. מאיטלקית: יורם מלצר. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 382 עמ’, 94 שקלים

מריה אמארה סירוני, עיתונאית מפירנצה, עוזבת את בעלה ויוצאת לחפש את עמנואלה אורנשטיין, ילד יהודי שהכירה בפירנצה לפני מלחמת העולם השנייה. השנה היא 1956 וסירוני נוסעת לאושוויץ כדי לפשפש בארכיון ולנסות לעלות על עקבותיו. אורנשטיין, שמשפחתו עזבה את פירנצה ושבה לווינה אחרי שהנאצים השתלטו עליה, כותב לסירוני בתחילה מווינה ואחר כך מגטו לודז’. ברכבת היא פוגשת את הנס, איש שאמו היהודייה נרצחה בטרבלינקה ואביו המוסיקאי חי בבודפשט. הנס מצטרף אליה למסע מטורף שבמהלכו הם מגיעים גם לבודפשט בימי הפלישה הסובייטית.

המוטו לספר נלקח מ”לב האפלה” של ג’וזף קונרד, ואכן, סירוני מתוודעת ללב־לבה של האפלה האירופית, חלקה זאת שיצרו הנאצים וחלקה זאת שיצרו הקומוניסטים. זהו ספר עמוק, מרגש ובעל רבדים רבים כל כך, עד שהחלטתי בלבי לשוב ולקרוא בו בהזדמנות הראשונה. הוא לא רק מתאר את פניה של אירופה, אלא משווה בין משטר האימים הנאצי למשטר האימים הקומוניסטי, ואף על פי שסירוני משורטטת בגוונים ריאליסטיים, דמותה היא סמל לפניה המושחתים של אירופה, שלעולם לא תשוב להיות מה שהיתה לפני היטלר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו