בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וגם עמוד ענן

יעקב שרת ליקט ביטויים, ניבים ופתגמים מהתנ”ך ויצר לקסיקון, שערכיו עשויים להפתיע גם את דוברי העברית העכשווית

9תגובות

“הכצעקתה”, “יש אלוהים!” ו”גן נעול” ממחישים עד כמה מלים, אמרות וניבים המופיעים בתנ”ך משמשים את דוברי העברית גם כיום. במשך כשבע שנים שקד יעקב שרת על אסופת פתגמים וניבים עבריים קדומים, כאלה ששגורים בשפת הדיבור העכשווית ואחרים שנותרו חיים רק בין דפי התנ”ך. ספרו “פניני קדם” ‏(הוצאת ידיעות ספרים‏) מציג 1,636 ערכים, ומציע היכרות רעננה עם שורשי השפה העברית. שרת, צעיר בן 85, לשעבר עיתונאי “מעריב”, פזמונאי, מתרגם וסופר, מוציא לאור את כתבי אביו משה שרת ומנהל את העמותה למורשתו, מספר על אהבת התנ”ך שדבקה בו מבית אבא.

עד כמה רווחים כיום פתגמים, אמרות וניבים מהתנ”ך בשפת הדיבור שלנו?

“העברית במקומותינו מדוברת ברמות שונות של עושר. ממדי האוצר הלשוני הם פרי איכות ההוראה בבית הספר והיקף הקריאה. ככל שאלה משובחים יותר כן נרחבת ומושרשת יותר הטמעת מכמני השפה - ניבים, צירופי לשון ופתגמים. מי שלא למד תנ”ך מפי מורים שהשכילו לחבבו עליו, מי שלמעשה התנ”ך זר לו עד כדי כך שלא יוכל להמשיך ולסיים את ‘שמש בגבעון דום...’, ‘תמות נפשי...’ או ‘אל תגידו בגת...’, נדון לדלות לשון בדיבור ובהבנת הנקרא, וסביר שלא יעלו על לשונו, כמו מאליהם, פתגמים הולמים לחיזוק, המחשה או קישוט רעיון כלשהו”.

כיצד נולדה אצלך האהבה לתנ”ך?

“אהבת התנ”ך נולדה בבית ובבית הספר העממי בית הכרם בירושלים, שם זכינו, חברי ואני, במורה נפלא, איש ידיעת הארץ דוד בנבנישתי. בתיכון למדנו תנ”ך מפי יום טוב הלמן, שעד היום, בגיל 85, אני יכול לחקותו מכריז בפתח כל שיעור באיוב: ‘רעי איוב לא קראו את שלושת הפרקים הראשונים!’ אבי, משה, היה בקיא בתנ”ך מנעוריו. הוא חינכני לא להתעצל מדי היתקלי בפסוק שלא ידעתי מקורו ולאתרו בתנ”ך בעזרת הקונקורדנציה של מנדלקורן. גדלתי בבית שבו כשראש המשפחה היה מפטיר על פלוני: ‘מצח!’ ידענו כולנו שמדובר באדם בוטה, חסר בושה ועכבות, שנאמר: ‘מצח אשה זונה’; ‘ויעש!’ - מדובר בכישלון מובהק, שנאמר: ‘ויעש באושים’”.

מה הניע אותך להתחיל בפרויקט הליקוט?

“זה 15 שנה שאני ורעייתי נופשים בשלהי הקיץ בכרתים, שם חודש ימים אני ניתק כליל מההוויה הקרויה ישראל ומעבודתי היומיומית בההדרת כתבי אבי. לפני שבע שנים, צץ במוחי - אין לי מושג למה ואיך - רעיון לבנות לקסיקון של צירופי מלים בתנ”ך, המשמשים גם בעברית ימינו. משנשלמה העבודה התברר שמספר הפריטים עולה על 23 אלף, כמות העושה את ההוצאה לאור בלתי אפשרית בימינו. אי לזאת ליקטתי מתוך האוסף הגדול רק ערכים נבחרים”.

האם פתגמים קדומים השגורים בעברית העכשווית שינו את משמעותם?

“למיטב ידיעתי והבנתי, רוב הפתגמים שכינסתי בספר לא שינו את משמעותם במרוצת הדורות. פתגמים קדומים כגון ‘בעצב תלדי בנים’ או ‘יצר לב האדם רע מנעוריו’, יפים היום כנתינתם בספר בראשית. פתגמים רבים, הפך עניינם הפרטי לכללי: ‘זכור את אשר עשה לך עמלק’ לבש בתפישתם האתנוצנטרית של רבים בתוכנו משמעות נרחבת עד שהם מגלים את עמלק כעם קיים בימינו. ‘בן מוות האיש’ פסק דוד המלך על גוזל כבשת הרש, כלומר עליו עצמו - ואילו היום משמש גזר דין זה להצדקת מבצעי חיסול ממוקד. יש שחל שינוי במשמעות מלה: ‘אדם לעמל יולד’ נאמר כאשר משמעות ‘עמל’ היתה סבל, מצוקה, לא עבודה כבימינו”.

מה חידשה לך העבודה על הספר? היו דברים שהפתיעו אותך?

“הפגישה מחדש עם גיבורי ספרים כאיוב ותרי עשר, למשל, הפליאה והרנינה אותי בהיתקלי בביטויים נהדרים, שלא הייתי מנחש שהם בני אלפי שנה. בנוסף למלאכת הליקוט, השקעתי רבות בפירוש רבים מן הפתגמים והניבים, ובתוך כך נתתי דרור להשקפותי האתאיסטיות והליברליות המושרשות, שכן לעיני נחשפו פתגמים אתנוצנטריים, ריאקציוניים ושוביניסטיים רבים, שלא לדבר על פתגמים דתיים־אמוניים שקוממו אותי כיהודי חופשי. גם נפתעתי מריבוי האיסורים בתנ”ך - מה רבים הפסוקים הפותחים בציווי ‘לא’ וב’ארור’, ולא חסכתי מהם ביקורתי”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו