בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הים התיכון, הסיפור האמיתי

הסופר פרנסואה בון מסייר בערי החוף של הים התיכון ואוסף סיפורים אמיתיים שיספרו לו אנשים שייקלעו בדרכו, בכתב או בהקלטה קולית או בווידיאו

9תגובות

פרנסואה בּוֹן ‏(Beaune‏) הוא סופר צרפתי צעיר סעוּר־בלורית שנחת בשבוע שעבר במשרד של “תרבות וספרות” בתוך כדי חיפושיו בעיר אחר סיפורים טובים. שכן זה שנה־שנתיים מקדיש בון את עצמו למטרה הנראית לכאורה מוזרה ומופרכת לגמרי: לסייר בערי החוף של הים התיכון ולאסוף בהם סיפורים אמיתיים שיספרו לו אנשים אקראיים שייקלעו בדרכו, בכתב או בהקלטה קולית או בווידיאו. הסיפורים ייאספו למאגר אינטרנטי של סיפורים אמיתיים כאלה, שיאוחסן בארכיון של מוזיאון מיוחד העומד להיפתח בקרוב במארסיי ‏(מארסיי תוכרז בשנה הקרובה עיר התרבות של אירופה‏), ויוכלו לשמש כחומר גלם לסופרים או לחוקרים בעתיד.

בדומה לגניזה הקהירית שנאספו בה שלא במתכוון חומרי הגלם של היום־יום מרחבי האגן הים תיכוני במשך כל התקופה שמימי הביניים ועד העת המודרנית, ינסה מאגר הסיפורים של בון לשמר את רוח הים התיכון דרך קולם של אנשים הנושמים את אוויר הים התיכון ונושפים אותו דרך מיתרי הקול שלהם בסַפרם את סיפורם.

את מה שכבר נאסף עד כה יכול המתעניין לקרוא, או להאזין לו, באתר האינטרנט www.histoiresvraies.net. כל שצריך הוא לבחור סיפור מהרשימה הארוכה. משהותו הקצרה בישראל כבר הספיק בון להקליט כמה סיפורים מרתקים, כגון עדותו של רפרם חדד, אמן המיצג הישראלי שנפל בשבי המשטרה החשאית הלובית בימיו של מועמר קדאפי ועבר עינויים בכלא ורק בזכות הקשרים שהפעיל שר החוץ אביגדור ליברמן אצל איל הון אוסטרי שהיה מקורב למשפחת קדאפי יצא חדד בחיים מן התופת הזאת. בסיפור מתאר חדד כיצד החלומות שחלם בצינוק על בית הוריו הם שהצילו אותו מאובדן שפיות.
קראתי באתר גם סיפור תמים, ומזעזע לא פחות, שמספר גדי גולן, בצרפתית, בתל אביב, על אמן יהודי בפולין, שבעת הכיבוש הנאצי של עיירתו הצליח לשרוד זמן מה בזהות בדויה והתפרנס מגילוף בעץ של איקונות וצלבים כפריים. מתוך התפעלות מכשרונו, הזמין אצלו קצין נאצי עבודת גילוף בעץ של הסעודה האחרונה כמזכרת שייקח אתו הביתה לחופשת הפסחא. האמן, שלא הכיר את המסורת הנוצרית, גילף סצינה של סעודה משפחתית, שבמרכזה דמות הקצין, הנפרד ממשפחתו ויוצא למלחמה. המקוריות הזאת העלתה את חשדו של הקצין, והוא ציווה על האמן להפשיל את מכנסיו וכשהתברר שהוא נימול הוצא להורג מיד.

המסַפֵּר, ששמע את הסיפור מאשה מבוגרת, שמתה בינתיים, וכך גם כל האנשים שיכלו להכיר את הסיפור, אומר שהוא חש חובה לעצמו להפקיד אותו היכן־שהוא כדי שלא יישכח מלב.

אך יש גם סיפור משעשע, אפילו גס, מהווי קיבוץ גבעת השלושה שסופר באוזניו של בון מפי מוטי בלנק, על הנחת צינורות השקיה בשדות הכותנה, ועל חבר קיבוץ אלמוני שחירבן במכנסיים מרוב צחוק כששמע סיפור שסופר באוזניו על חבר פלוני שהשתין בטעות על רגלו של חבר פלמוני. ועוד ועוד גווני גוונים של ז’אנרים ועלילות.

ההשראה לרעיון הסיפורים האמיתיים היא אמריקאית. לפני עשר שנים פירסם הסופר האמריקאי היהודי פול אוסטר את הספר “המחברת האדומה: סיפורים אמיתיים”, המבוסס על סיפורים ששמע הסופר ועיבד אותם. ואולי גם ארכיון העדויות מהשואה של הבימאי ספילברג שימש כאן דגם לחיקוי. ההבדל הוא שבסיפורים האמיתיים של הים התיכון אין מגבלה של נושא. כל שצריך הוא שיהיה סיפור מעניין מהחיים.

כל הקורא שורות אלה מוזמן להיכנס לאתר שכתובתו נזכרה למעלה ולשלוח אליו את סיפורו. החל מראשית השנה האזרחית התחייב אתר האינטרנט של העיתון הצרפתי “לה מונד” לפרסם 12 סיפורים מן הארכיון הים תיכוני הזה, אחד בכל חודש. אין זה מן הנמנע שגם “תרבות וספרות” יילך בדרכו.

את הסיפורים אפשר לשלוח ל:

francois.beaune@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו