בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נדיבות אמריקאית

"בת המטבח" מאת ג'אייל מקהנרי ו"פרנסוס על גלגלים" מאת כריסטופר מורלי הם שני ספרים אמריקאיים חמודים לקריאה בשעת מצוקה, שעמום או טיסה

תגובות

בת המטבח, מאת ג’אייל מקהנרי, תירגמה מאנגלית אורטל אריכה, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2012, 302 עמודים

פרנסוס על גלגלים, מאת כריסטופר מורלי, תירגם מאנגלית יהונתן דיין, הוצאת זיקית, 2012, 194 עמודים, מחיר אחיד 50 ש”ח

לאוריאל קון יש תשוקה עזה לספרים שמוליכה אותו לפעילות מו”לית בלתי פוסקת. עתה זה הקים הוצאה חדשה ולה קרא “זיקית”, אולי כי הספרים בה יהיו בצבעים שונים לפי הצורך והטעם. הוא בחר פורמט קטן ומקסים, שאפשר לתחוב לכיס גדול ובוודאי לתיק, כשלספרים מחיר אחיד של חמישים שקלים, מחיר שווה לכל נפש. הקונצפציה הזאת מזכירה קצת את “ספריית תרמיל” מנוחתה עדן, אבל הפורמט של קון אסתטי יותר, הנייר משובח והאות טובה גם למתקשים בראייה.

קון בחר לחנוך את ההוצאה החדשה ברומאן אמריקאי שראה אור ב–1917. זהו רומאן מרנין לב, לא תובעני וקל לקריאה. “בת המטבח” גם הוא ספר קריא ומנחם באיזשהו אופן. שני הספרים אמריקאיים טיפוסיים, למרות שנכתבו במרחק של כמעט מאה שנה זה מזה. שניהם צפויים למדי, ובשניהם עלילת אהבה שנראית כביכול בלתי אפשרית.

המיוחד ב”פרנסוס על גלגלים” הוא האהבה לספרים, וגיבורה יוצאת דופן. הלן יוצאת דופן כי היא מבוגרת מדי להתאהבות ולשיכרון חושים, אשה מאופקת ושמרנית מכדי לצאת להרפתקאות. ואף־על־פי כן, זה מה שקורה לה. אחי הגיבורה הוא סופר, ואילו היא מכלכלת את כל ענייניו החומריים. היא מנקה ומבשלת ודואגת לחווה שהם גרים בה מנותקים למדי מן העולם.

בעצם הלן היא אשה מנוצלת שאין לה חיים משל עצמה. אין לה גם דעות משלה הראויות, לפי דעתו של אחיה, להישמע. יום אחד, בנסיבות מיוחדות, היא מואסת במצב שאליו קלע אותה האח המפורסם, הנודד ברחבי ארצות הברית ונהנה מן החיים, והיא יוצאת את החווה ואת חייה בשירות האח הרודן להרפתקה נחמדה. היא קונה קרון שאינו אלא חנות ספרים ניידת וסוס ויוצאת לדרך למכור ספרים.

בימים הראשונים מתלווה אליה הבעלים הקודם של חנות הספרים, כדי ללמד אותה את משלח היד החדש. אחיה מתנגד כמובן וחמתו בוערת. לראשונה מתנסה הלן בחיים. היא נהנית מן המסע, מן המסחר בספרים, מפגישות עם אנשים שונים ומשונים שלא הכירה קודם לכן, וכמובן מתאהבת באיש שממנו קנתה את הקרון, המלווה אותה. החיים החדשים כופים עליה התמודדות עם אחיה, המתנגד לשינוי הזה, אבל כצפוי הוא מובס והיא מתחתנת עם בחיר לבה, האומר: “כשמוכרים לאדם ספר, לא מוכרים לו רק 340 גרם של דפים, דיו ודבק, מוכרים לו חיים חדשים”.

ואחר־כך הוא מותח ביקורת על המו”לים: “אפילו המוציאים לאור, הטיפוסים שמוציאים את הספרים מה אני עושה למענם... לפעמים אני חושב שהמוציאים לאור מבינים בספרים פחות מכל אדם אחר”.

הרי לכם ספר חמוד ונעים לקריאה עם סוף טוב ולפחות תובנה משכנעת אחת: “מה בהמי הוא השובע - כל הדברים הגדולים בחיים נעשים בידי אנשים שאינם שבעי רצון”.
“בת המטבח” הוא ספר פחות נאיווי וקצת יותר מורכב. מסופר בו על אשה צעירה שאיבדה פתאום את הוריה המגוננים בתאונת מכונית. היא ואחותה נשארות לבדן בעולם. וג’יני, הגיבורה של הרומאן, נקלעת להתמודדות על עצמאותה, שאותה מבקשת אחותה לגזול ממנה, מפני שאינה מאמינה כי ג’יני מסוגלת לחיים עצמאיים, שכן ג’יני לוקה בתסמונת אספרגר. זו הסיבה שאחותה מבקשת להיות תחליף להוריה ולגונן עליה מפני החיים.

המיוחד בספר זה הוא שהמחברת מציגה את האוכל כנחמה על האומללות והצער הפוקדים את חייה של ג’יני, ולא זו בלבד, אלא גם כפתרון לבעיית התעסוקה שלה.
ג’יני ניחנה בדמיון, בחוש ריח וטעם מפותחים ובעת מצוקה היא יודעת להעלות בדמיונה את טעמו וניחוחו של תבשיל אהוב. לכן בחרה המחברת להקדים כמעט לכל אחד מפרקי הספר מתכון. מדובר במתכון אמריקאי בסיסי ופשוט ביותר, לפעמים של מרק, לפעמים של תבשיל או מאפה. מה שמייחד את המתכונים הללו הוא שהם קלים להכנה ובסיסיים לגמרי. אבל גם נחיריו של הקורא, גם לשונו, חשים את הטעם הנהדר של התבשיל, שג’יני מעלה בדמיונה כדי לא לחשוב על מות הוריה, על בדידותה ועל מצבה הקשה, שכן התסמונת מקשה עליה את הקשר עם זולתה.

כשאין די בדמיון, נכנסת ג’יני למטבח ומבשלת. ג’יני מרוצה מחיי הבדידות שלה בבית הוריה הישן. אבל אחותה רוצה למכור את הבית ולקחת עמה את ג’יני לביתה, כדי שתחיה עם משפחתה. ג’יני אינה מוכנה לכך. היא אינה יכולה לסבול מגע של זר, גם אם הנגיעה אינה מאייימת, גם אם היא נגיעה של חיבה. ואף־על־פי־כן, בעת מאבקה על העצמאות שאליה היא שואפת, היא, שאינה קרובה אצל הרגש, מתאהבת בבנה של העוזרת היהודייה שלהם, אשה גדולת נפש שמזמינה את ג’יני לעזור בהכנת ארוחות בבית הכנסת שלה, ארוחות שמכינים לרגל לוויות או חגים.

בנה, דייוויד, הוא הקונה ומביא את המצרכים הדרושים למחייתה של ג’יני. הוא אומלל בדרכו שלו, ואסונו הוא אחת החידות של הרומאן. ג’יני מתאהבת בו. גם כאן היה הדבר צפוי. אבל המחברת של “בת המטבח” מתוחכמת מן המחבר של “פרנסוס על גלגלים”. היא מודעת לבעייתיות של המצב הספרותי שבו הצפוי והמאֻווה מתגשם כמו באופרות סבון או בטלנובלות. חיבבתי את הספר הזה כי שרוי עליו איזה טוב, איזו נדיבות ויש בו הרבה מזון מנחם. בשעת מצוקה, טיסה או שעמום, ינעם לקרוא את שני הספרים הקלילים הללו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו