בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אל תלך אל הלילה" מאת דילן תומס בשמונה תרגומים

תגובות

כבר בקובץ שיריו הראשון והצנוע "שמונה-עשר שירים" השמיע המשורר הוולשי דילן תומס (1953-1914) קול חדש ושונה לחלוטין מקולותיהם של משוררי דורו, אליוט, אודן, ספנסר ואחרים. לעומת המודעות הפוליטית והסוציאלית שגילתה חבורתו של אודן, היה המוות מוטיב מרכזי בשיריו של דילן תומס.

אבל לא רק מודעות חברתית נעדרת משירתו של תומס. אין בה כמעט בני אדם בממשות בשר ודם. אימת המוות מרחפת אפילו על שיר חגיגי ואופטימי כמו "שיר באוקטובר", שכתב כנראה לרגל יום הולדתו השלושים ("במלאות שנתי השלושים לשמים - / החל יום הולדתי בעופות / המים ועופות בין ענפי עצים פרושי כנפי עופפו שמי - / ועפרונים כמלוא אביב -/ קריאות של קיכלי ושמש אוקטובר)". דומה שלא היה עוד משורר שזרע את תחושת הקץ בשדות הטבע הנצחיים כמו דילן תומס.

את שנות חייו האחרונות אפפו דחפים של הרס עצמי שהכריעו אותו. בעת סיור קריאה בארצות הברית חלה פתאום ומת כעבור כמה ימים (ב-9.11.1953) לפני כן, סמוך למותו, הצליח להשלים את "מילק ווד" - התסכית הדרמתי ששקד עליו כעשר שנים. הוא סיים את כתיבתו ממש על קרשי הבמה, בערב הצגת הבכורה של יצירתו, שבה השתתף בצוות המבצעים הקוליים. דילן תומס גם היטיב לקרוא שירה בקול צלול ומהפנט.

שירו "אל נא תלך בעדנה אל הלילה ההוא הטוב" מובא כאן בשבעה תרגומים, במלאות חמישים שנה למותו.

אל-נא תלך דומם אל-נא תלך בלאט אל תוך הליל ההוא הטוב לא בעדינות ללכת אל ליל טוב, שחור אל תפסע מעדנות אל תוך הליל הזה הטוב אל תלך רכות, אליו, ליל טוב ושחור ללכת כך בנועם גא אל לילה-טוב שאין בלתו אל תוך הלילה טוב ההוא ברוך אל תעבור אל נא תלך אט אט אל מתק חשכה

Do not go gentle into that good night ,Do not go gentle into that good night ;Old age should burn and rave at close of day .Rage, rage against the dying of the light

,Though wise men at their end know dark is right Because their words had forked no lightning they .Do not go gentle into that good night

Good men, the last wave by, crying how bright ,Their frail deeds might have danced in a green bay .Rage, rage against the dying of the light

,Wild men who caught and sang the sun in flight ,And learn, too late, they grieved it on its way .Do not go gentle into that good night

Grave men, near death, who see with blinding sight ,Blind eyes could blaze like meteors and be gay .Rage, rage against the dying of the light

,And you, my father, there on the sad height .Curse, bless me now with your fierce tears, I pray .Do not go gentle into that good night .Rage, rage against the dying of the light



דילן תומס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו