בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פגישתי הראשונה עם יוסל בירשטיין

תירגם מיידיש אריה אהרוני

תגובות

ליוסל בירשטיין קשרה אותי ידידות ארוכת שנים, מאז פגישתנו הראשונה בשנת 1937, במשרד ההגירה של "הייאס" בוורשה, כשביקשנו להגר בעזרתם לאוסטרליה. אבל התיידדנו מקרוב קצת יותר מאוחר, במרסיי, בדרך לאוסטרליה, שאליה נסעו גם עשרים סנדלרים וחייטים יהודיים מעיר הנמל הפולנית גדינייה. עברנו שבעה עולמות ושבעה ימים סביב כדור הארץ - דרך פנמה - מחליפים בדרך שלוש אוניות איטלקיות ושלוש צרפתיות.

במרסיי נפלתי מקרון החשמלית. היתה בידי מזוודונת מלאה כתבי-יד של אבי, המשורר והסופר מלך ראוויטש, שהתפזרו על המדרכה ועל פסי החשמלית המתרחקת. יוסל בירשטיין, שנסע אתי, קפץ מן הקרון, חבש את רגלי המדממת בממחטת אף, ועזר לי לאסוף את כתבי היד של אבי ולארוז אותם שוב במזוודונת. לימים, כשעבד, כאן בירושלים, בסידור ארכיונו של אבי, ורוקן כ-800 ארגזים של הארכיון, הכיר יוסל בירשטיין את כתבי היד שהציל לפני שנים כה רבות במרסיי.

במקרים רבים עזר לי יוסל באודיסיאה שלנו, שהתעכבנו בה ב-16 נמלים. באחד האיים חליתי בקדחת, ויוסל סחב אותי על כתפיו בחזרה לאונייה. האונייה הובילה אותנו דרך פנמה, ושם שאל אותי אחד החייטים "איפה אנחנו?" השבתי לו: באמריקה. "אבל הרי אנחנו נוסעים לאוסטרליה", התפלא היהודי. כן - הרגעתי אותו - העולם הלא עגול...

באוסטרליה נעשה החייט לגביר.

מקרה קומי אירע עמנו באי האקזוטי טהיטי, שבזמנו חי בו וצייר את תמונותיו הצייר הצרפתי הנודע פול גוגן: באחד הימים הכריזו החייטים היהודיים שביתה. הם מחו נגד האוכל הצרפתי שהאכילה אותנו חברת האוניות, והחליטו לכתוב מכתב תלונה לאוסטרליה, לאבי, שיפעל אצל החברה שייתנו להם געפילטע פיש ושאר מאכלים יהודיים. כאשר ביקשו להוסיף לרשימה גם "געהאקטע לעבער" (כבד קצוץ) לא התאפק יוסל בירשטיין וצעק: "אינכם יודעים שמלך ראוויטש צמחוני?"... כתובת לא היתה להם, כתבו איפוא: "מלך ראוויטש, האוקיינוס השקט".

לאחר פרוץ מלחמת היטלר באירופה, התגייסנו שנינו, שני היוסלים, לצבא האוסטרלי, והיינו שם יחדיו, רוב הזמן, באוהל אחד. בזמן החופשי כתב יוסל שירים ואני רשמתי וציירתי את ילידי המקום, האבוריג'ינים. אחרי השחרור מהצבא השתלב יוסל בחיים היהודיים, נעשה מזכיר המרכז התרבותי היהודי במלבורן "קדימה". כלי התחבורה הראשון שקרוביו האוסטרליים עזרו לו לרכוש היה אופניים. סבתא שלו נתנה לו גם שקית של קמח-מצה, שעליה הכתובת "קמח מצה כשר לפסח". הוא נסע עם השקית הזאת גלויה לעין כל ברחובות העיר.

ב-1948 החליט יוסל להתיישב עם אשתו ובתו בישראל. גם כאן המשכנו בידידותנו האינטימית, עד שהלך מאתנו לעולמים...



יוסל ברגנר (מימין) ויוסל ברנשטיין בצבא האוסטרלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו