דרך חיה ומושכת לשחזר את לוח השנה של הקדמונים

מגילת תענית הנוסחים, פשרם ותולדותיהם בצירוף מהדורה ביקורתית

מירון ח' איזקסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מירון ח' איזקסון

ורד נעם. בין מקרא למשנה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 452 עמ', 149 שקלים

עד כמה עבודות מחקר, שמטבען הן מקצועיות מאוד בניסוחן, יכולות לעניין ציבור רחב יותר? האם יש תרומה ממשית בהשוואת נוסחים של חיבור קדום? האם החוקר (שלא פעם מבסס את פרסומו על עבודת דוקטור באוניברסיטה) מסוגל למקם את ממצאיו במסגרת תרבותית רחבה יותר מאשר דיונו המסוים? לא תמיד קל להשיב על שאלות אלה, אבל ספרה של נעם הוא דוגמה מעולה למחקר שביחס אליו, התשובה על כולן היא חיובית. המחקר מוגש לקוראים בצורה קריאה ושוטפת; הנושאים המועלים בו רלוונטיים לכל מי שהאירועים ההיסטוריים של עמנו מעניינים אותו ועוד יותר מכך לכל מי שהמודעות העצמית של חז"ל חשובה לו, ודרכי המחקר ופירוט הנוסחים מעשירים את הקורא ומכשירים אותו לעסוק ביתר הצלחה בסוגיות חשובות נוספות של התורה שבעל-פה.

"מגילת תענית" היא בעיקרה מנין של כ-35 ימים שבהם אירעו בתקופת הבית השני מעשי שמחה ו/או ניצחון לאבותינו. חכמים קבעו שבאותם ימים של אירועים טובים אסור להתענות, בחלקם גם אין להספיד את המתים. ימים אלה נמנים במגילת תענית על פי חודשי השנה והעיסוק בהם הוא דרך חיה ומושכת לשחזר במידת מה את לוח השנה של קדמונינו.

ועידת יהדות ישראל והעולם

הדבר המרתק הוא שאירועים אלה, שזכו במגילה למעמד חשוב עד כדי קביעת איסורי עינוי, התפרשו על פני כ-500 שנה, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לחורבנו של הבית השני. החיבור התודעתי וההלכתי של מועדי הכלל והשלכתם על חיי היחיד מקבלים במגילה זו תוקף מיוחד. ככלות הכל, אורח החיים היהודי הוא במידה רבה הטמעת לוח השנה לתוך חיי היום-יום של האדם הפרטי.

לפי מחקרה של נעם, "המגילה" שלפנינו היא המסמך המוקדם ביותר שיש בידינו אשר יצא מחוגי החכמים בימי בית שני. הרקע ההיסטורי הוא סמכות חד-משמעית של חכמי הדור לאסור תעניות מצד אחד, ומצד שני ריבוי של תעניות ונדרים, שהוא כשלעצמו נושא מרתק לדון בו ביחס לטבע האנושי. מהתקופה החשמונאית נמנים כאן, למשל, חנוכת המקדש החשמונאית (כ"ה בכסלו), הניצחון על ניקנור (י"ג באדר), יציאת אנטיוכוס מירושלים (כ"ח בשבט), כיבוש בית שאן (ט"ו-ט"ז בסיון) ועוד. מאורעות חשובים ו/או משמחים מהתקופה הרומית הם: ביטול גזירת "צלם בהיכל" בימי קליגולה (כ"ב בשבט) ויציאתם המסתורית של "רומאי" מירושלים בי"ז באלול. אירועים מסוימים אחרים המופיעים במגילה קשה יותר למקם מבחינה היסטורית ולעצם טיפולה של המחברת בהם חשיבות היסטורית רבה.

מימים קדמונים נספחה אל המגילה מסורת שנתכנתה במחקר "סכוליון", והיא למעשה ביאור של המגילה. בסכוליון אפשר למצוא חלקים משמעותיים אשר יש להם מקבילות בספרות חז"ל, אך גם מקורות שאינם מוכרים משום מקום אחר. נעם טוענת שבידינו למעשה שתי מהדורות נבדלות של ביאור למגילה. כל אחת ממהדורות אלה נשתמרה בדיוקה בכתב יד מאוחר אחד בלבד, בתוספת רסיסים מן הגניזה. ההשוואה של הנימוקים למועדים השונים המופיעים במגילת תענית, בין שתי המהדורות של הסכוליון, היא עניין מרכזי במחקר שלפנינו. יתירה מזאת: החוקרת מצליחה לחלץ ידיעות היסטוריות שאין להן מקבילה בספרות חז"ל.

ורד נעם קובעת שתולדות המחקר של מגילת תענית די חופפות את תולדות חוכמת ישראל בכלל. אבל המחקר המקיף הראשון נכתב רק בידי ההיסטוריון היינריך גרץ כאחד הנספחים לספרו הגדול. נעם מעלה ומנתחת השקפות שונות הן לגבי המועדים של חיבור המגילה, הן לגבי תכלית חיבורה והן לגבי ביטול ההלכות הקבועות בה. מכל מקום, מדובר ככל הנראה בשילוב מורכב (ושאינו יחיד במקורותינו) של מגמה רעיונית-מוסרית ושל מגמה הלכתית ברורה.

האופן הבהיר והמעמיק שבו עוברת ורד נעם על כל חלקי המגילה, למועדיה ולפרטיה, הוא שוב פועל יוצא של עבודת מחקר מעולה, שובת לב וחשובה. יש גם לברך את הוצאת הספרים שלקחה על עצמה להוציא סדרה שלמה של ספרים בין מקרא למשנה.

ספרו של מירון ח' איזקסון "דירה בשלמה המלך" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ