המפרש

תירגם מרוסית והוסיף הערות אריה ל. מוצקין

מיכאיל לרמונטוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאיל לרמונטוב

מלבין מפרש יחיד, והוא בודד

בכחול הים וערפלו.

לחבל-ארץ זר מדוע הוא נודד?

ומה נטש הוא בארצו שלו?

קופצים גלים, שורקת רוח,

נכפף התרן ונשחק.

אבוי! לא אשר יחפש - להיות רגוע -

ולא מאשר הוא בורח למרחק!

תחתיו - כחל כעין הזהר,

מעל - עין שמש זהובה.

אך הוא, מרדן, ישאף לסער,

כאלו בסופה שלוה!

מיכאיל יוריביץ' לרמונטוב (1814-1841) הוא המשורר הרוסי המוערך והאהוב ביותר אחרי פושקין, והוא צאצא של קצין והרפתקן סקוטי, ג'ורג' לרמונט, שהגיע לרוסיה במאה ה-17. פושקין נולד 15 שנה לפניו, טולסטוי 14 שנה אחריו, והוא בן-דורם של גוגול (1809), גונצ'רוב (1812) וטורגניב (1818). אחרי שתי שנות לימוד אוניברסיטאיות במוסקבה ולאחר שלא התקבל לאוניברסיטה שבסט. פטרבורג, התקבל לאקדמיה צבאית והיה קצין בצבא עד יום מותו. מפרסום שירו "מותו של פושקין בדו-קרב ב-1837, התחיל לכתוב שירה בקצב מתגבר, וכתוצאה מפרסום שירו "מות המשורר" הוגלה לקווקז. ביולי 1841, לאחר ריב עם קצין אחר, נורה לרמונטוב למוות בדו-קרב. לרמונטוב הושפע בבירור מביירון, וכתב בעיקר על התפכחות מאשליות, מרד-נעורים וחרות הפרט, את 'המפרש', שירו הידוע והאהוב ביותר, כל רוסי יודע בעל-פה, והוא תורגם לעברית פעמים אחדות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ