אדון, לכל אחד תן את מותו שלו

בצל האורנים האלה | עם מותה של עדה ברודסקי

שמעון זנדנבק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שמעון זנדנבק

את השורה של רילקה שבראש הרשימה הזאת הבאתי לא מפני שלעדה ברודסקי ניתן מותה שלה, אלא מפני שניתנו לה חייה שלה. ומי בעצם זוכה שיינתן לו מותו שלו? ולמה בכלל התכוון רילקה כשדיבר על "מוות אישי"? אולי התכוון בעצם לחיים אישיים?

את עדה ברודסקי לא הכרתי אלא היכרות שטחית, ואני לא מוסמך לדבר על חייה האישיים. אבל מפעל חייה מוכר לי היטב, ובמפעל זה מושקע יסוד אישי מובהק: מה שלאה גולדברג קראה לו "הכאב של שתי המולדות". כלאה גולדברג, וכרבים אחרים בני אותו דור נכחד, "נשתלה פעמיים" ו"שורשיה בשני נופים שונים" - נופה של אירופה ונופה של ארץ-ישראל. וכשם ששורשיה של לאה גולדברג באנה אחמטובה קדמו לשורשים שהיכתה בשלונסקי, כך היתה ברודסקי שתולה ברילקה לפני שביקשה להכות שורשים בשירה העברית ולמצוא מקבילה עברית לרילקה.

בפתח דבר למונוגרפיה הגדולה שכתבה על רילקה ("ריינר מריה רילקה, דרכו של משורר", שני כרכים, הוצאת כרמל, 1994) היא מדברת על הספר הזה כמה ש"חב את קיומו לתרגיל של השבת אבידה". שנים רבות, היא אומרת, עמד רילקה במרכז חייה, אחר כך התרחקה ממנו, ועכשיו היא מבקשת להתחבר אליו מחדש. אפשר לראות בדבריה אלה מעין עקומה של ההרפתקה הציונית: ילדות בגולה, ניתוק ועלייה, ושנים אחר כך "השבת האבידה", תחיית הילדות "בצל האורנים האלה" כדברי לאה גולדברג, אורני הארץ הזאת.

ספרה על רילקה, אף כי באותו פתח דבר היא אומרת ש"הקפידה להגביל את עצמה לתחום התנסותה האישית ולהשאיר לאלה המוסמכים לכך את התוויית הקווים הגדולים, המציבים את מפעלו של משורר זה בתוך ההקשרים של קורות הספרות העולמית" - למרות דבריה אלה אין כספר הזה לדייקנות וליסודיות אקדמית. יש כאן קובץ עדויות על האיש, מילון למונחים מיוחדים לרילקה בגרמנית, לוח שנות הקריירה שלו, שאלות תרגום מיוחדות לגרמנית, מפתח היצירות בעברית, מפתח היצירות בגרמנית ובצרפתית (שפה נוספת שרילקה חיבר בה שירים), מפתח שמות, מפתח מקומות, ביבליוגרפיה. אכן, מופת להליכה לקראת הקורא בכל היבט של היצירה הרילקאית.

העיסוק ברילקה הוליד שורה של תרגומים משיריו: אלגיות דואינו, הסונטים אל אורפיאוס, שירים נבחרים מכל תקופות יצירתו - כולם בהוצאת כרמל. אבל ייחודה של עדה ברודסקי כמתרגמת שירה נבע מהשכלתה המוסיקלית: בקובצי ה"ליד" שתירגמה עשתה את הקשה מכל: התאימה במידת יכולתה את הנוסח המתורגם לריתמים של המקור, כדי לאפשר לשיר אותם בעברית. פעם התאוננה באוזני על קוצר הבנתם של המבקרים, שהמעיטו בערך התרגומים מפני שלא הבינו את הקושי שבהתאמה זו; במה שנוגע לגרמנית היתה ברודסקי היחידה, כמדומה, שהיו לה הכלים להתמודד עם המשימה הבלתי אפשרית הזאת.

המוסיקה היתה גם מרכז עבודתה ברדיו, שכבר נכתב ועוד ייכתב עליה. רילקה, ה"ליד", ברית המלה והמוסיקה - עולם האתמול העשיר שביקשה לקרב אלינו - כואבים את לכתה.

כתבות מומלצות

הפגנה למען זכות ההפלה בתל אביב, ב-1978. לאורך השנים נמתחה ביקורת חריפה על פעילותן של הוועדות

בוויכוח על ההפלות בישראל ידם של השמרנים תמיד על העליונה

כריך "אומלט אנד צ'יז" של "סלין פרייטאג בייגל"

קשה להבחין בדוכן הזה, שמצליח להוסיף רוח כל כך נדרשת לשינקין

בראד פיט למגזין הגברים GQ. מה השתבש?

גופה? בובת שעווה? הרשת תוהה מה עולל מגזין GQ לבראד פיט

יאיר לפיד בלשכתו בתל-אביב. צעירים וימנים מתונים במרכז הקמפיין

מול מכונת הרעל של נתניהו, זה מה שלפיד צריך לעשות

דויד פופביץ' באליפות העולם, בשבוע שעבר. התנתק מהטלפון למשך חודש בגיל עשר

הוא רק בן 17 אבל יש כבר מי שחושב שהוא היורש של מייקל פלפס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ