עם מותו של פרופ' ששון סומך | יצירה ערבית בעיר העברית הראשונה

התרבות העברית, התרבות הערבית והתרבות הערבית־היהודית איבדו במוצאי השבת האחרונה את אחד מבניהן היקרים, שידע לחבר ביניהן ולהעביר מכאן לכאן תוך שהוא מוסיף ואינו גורע: פרופ' ששון סומך, שנולד בבגדאד ב-1933 וחלם בנעוריו בה, בין רחובותיה, ספריותיה ובתי הקפה שלה, ליהפך למשורר ערבי, והגיע לארץ עם משפחתו ב-1951. בארץ, הישראלי הראשון שפגש היה אמיל חביבי, כפי שכתב בכרך השני של זיכרונותיו "ימים הזויים" (2008), וסומך המשיך לכתוב שירה ערבית ולפרסמה בעיתונות הקומוניסטית, "אל־איתיחאד" ו"אל־ג'דיד". לאחר זמן מה, באמצע שנות החמישים, החל סומך לפרסם גם שירה עברית, ולאורך שנות החמישים תירגם בין השפות.