"מוקדם מאוד בחיי כבר היה מאוחר מדי"

מרגריט דיראס מספרת בדילוגים ובקפיצות את סיפור ילדותה הקשה. היא נוגעת במקום כואב ומרפה מיד בסיפור אחר, שאולי בכלל לא היה אבל יש בו יופי רב

שלומית כהן-אסיף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שלומית כהן-אסיף

המאהב
מרגריט דיראס. תירגמה מצרפתית: רמה איילון. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 124 עמ', 92 שקלים

צריך הרבה אומץ כדי לכתוב ספר כזה, אני מהרהרת ביני לביני בתום קריאת הנובלה האוטוביוגרפית "המאהב". שנים רבות עברו עד שהעזה הסופרת הצרפתייה מרגריט דיראס לכתוב את סיפור התבגרותה (פורסם ב-1984, זכה בפרס גונקור, הופק לסרט ב-1992). ביצירותיה הקודמות כתבה על ילדותה ובגרותה מזוויות שונות, והפעם - בכאב נואש - היא מספרת בהרחבה את סיפורה. בד בבד היא מתעתעת בקורא, שאינו יודע איפה עובר הקו בין אוטוביוגרפיה לבדיה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ