תגובה לדברים אחדים שנכתבו על שירת אמיר אור

הקריאה במבחר שיריו המקיף של אור, "שלל", החובק כשלושים שנות שירה, מעוררת שורה של מחשבות הקשורות ב"אני הזה שאיננו אני, שאיננו אתה"

אורי הולנדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי הולנדר

שָׁלָל: שירים נבחרים 2013-1977, מאת אמיר אור, אחרית דבר מאת רפי וייכרט, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014, 328 עמודים

"האני הזה", כותב אמיר אור בסופו של שיר שזו כותרתו, "שאיננו אני, שאיננו אתה - / מה נעשֶׂה בו? - לא נעשה". הקריאה במבחר שיריו המקיף של אור, "שלל", החובק כשלושים שנות שירה, מעוררת שורה של מחשבות הקשורות ב"אני" זה; "אני" ששירת אור, כמדומה, מנסה לשרטט את קווי מתארו החמקמקים ולבחון את גבולותיו. שירה זו שואלת פעם אחר פעם "מה נעשה" ב"אני" הזה, כלומר, היא מציגה תהייה נמשכת, שנמתחת מהגוף אל מחוזותיה האבסטרקטיים של המחשבה, על ה"אני" ומקומו בעולם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ