בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלטרנטיבה לנרטיב האדיפלי בשירה העברית

שירה סתיו בוחנת את דמות האב ביצירתן של המשוררות רביקוביץ, וולך ואתר. היא מבקשת לראות בו לא רק סמל לחוק ולסמכות, אלא פשוט אבא

10תגובות

אבא אני כובשת: אבות ובנות בשירה העברית החדשה
 שירה סתיו. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר/ הקשרים, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 383 עמ', 84 שקלים רוב המבקרים שדנו בשיריה של דליה רביקוביץ תיארו את הדוברת בשירים אלה כדמות ילדותית, פגיעה וחסרת אונים, הכמהה אל אב שאינו יכול להיענות לה. בספרה החדש יוצאת שירה סתיו נגד הפרשנות האדיפלית הזאת, ומנסה להוכיח כי הדוברת בשירי רביקוביץ מסרבת לראות באב סמל תרבותי של סמכות ושל חוק, ומתעקשת לצייר אותו כמקור אפשרי של קירבה, הזדהות ואהבה. במלים אחרות, במקום תפישה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו