שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האם ריבוי הדיסלקטים הוא באמת עניין נוירולוגי?

או שמא מקורו של הדבר המכונה ליקוי קריאה תלוי בשיטת הלימוד. בחיפוש אחר מענה לשאלות הללו כדאי לבחון מה לומדים הילדים החרדים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

"כשפינס הורה למחזור חדש של קטנים את אותיות האלף־בית, שררה התרגשות כבושה בכפר כולו, ואנשים היו נאספים אל גדר בית הספר לשמוע את צחוקם של הילדים דרך חלונות הכיתה" (מאיר שלו, מתוך "רומן רוסי")

כדאי לחשוד מאוד בטענה המקובלת שלקות הקריאה, המכונה דיסלקציה, שהיא המרכזית בלקויות הלמידה, היא נוירולוגית ולוקים בה, כנטען, כ-20 אחוזים מהגברים (וכ-5 אחוזים מהנשים). כדאי לבדוק מחדש את האפשרות שמדובר בעיקר בתהליך לקוי של הקניית ראשית הקריאה בבתי הספר. המלמד החרדי מרחובות, דוד זיידה, המלמד בני חמש קרוא וכתוב באמצעות "ספר המסורת השלם" השיטתי והמסודר במיוחד, המשמש במגזרם כ–60 שנה, הופתע כששאלתי אותו בפגישתנו בעניין זה: "20 אחוז מהבנים מתקשים בקריאה? אצלנו זה רחוק מזה. יש ממש מעט כאלה, בודדים. בגילאי חמש שאני מלמד, שחלקם עוד ילדותיים מדי, 30 מתוך 35 כבר שולטים בקריאה בין פורים לפסח. בגיל שבע שמונה — רוּבא דרוּבא (הרוב שברוב) יודעים לקרוא היטב בניקוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ