תגובה

לא מדובשו של מירון ולא מעוקצו של ויזן

הביקורת של יהודה ויזן על מבחר השירים של יצחק לאור אינה אלא מראה מעוותת ומקטינה של מסת ההלל שכתב דן מירון על אותו ספר, ונראה ששירתו ראויה לתיאור מאוזן יותר מזה שהציגו שני המבקרים

טלי לטוביצקי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טלי לטוביצקי

יהודה ויזן, שאי אפשר לחשוד בו שאינו יודע לקרוא שירה או לכתוב עליה, הוציא מתחת ידיו טקסט מוזר ("יותר מדי תרבות יש כאן", "הארץ, ספרים", 19.5): צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה, השמצות מגוחכות ובצדן הכרזות כנות ואף דברי שבח, והתוצאה בכללותה אמביוולנטית למדי. נדמה שהמוטיבציה האמיתית לטקסט הזה המתחזה לביקורת עניינית (כן, עוד אחת) על מבחר השירים החדש של יצחק לאור, "חיים אחד" (הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק), נשארת בגדר תעלומה: האם ויזן באמת רוצה לקרוא את הספר, ניגש אליו מתוך עניין וסקרנות אמיתיים, או שמא הוא בעיקר רוצה לקלקל קצת, ללכלך קצת את המצג היפה — אכן, יפה וחלק מדי — שיצר דן מירון במסת ההלל הארוכה שפירסם בשבועות האחרונים מעל דפי "תרבות וספרות" של "הארץ", שנגדה גם אני התחלתי לכתוב תגובה מנומקת.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ