מדוע המתקפה על מבקרי הספרים גורמת נזק עצום לחשיבה הביקורתית?

המתח בין סופרים למבקרים קיים מאז ומעולם אך בשנה החולפת החריפו הטונים, בעיקר בעקבות ביקורות שפורסמו במוסף "ספרים" של "הארץ". ואולם, ההתנגדות לביקורת "שלילית" מבטאת התנגדות לעצם מעשה הביקורת

יוענה גונן
יוענה גונן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוענה גונן
יוענה גונן

בשנת 1977 נפגשו הסופר נורמן מיילר והמבקר והסופר גור וידאל במסיבה. מיילר, שהיה ידוע בנטייתו לאלימות וכמעט הביא למותה של אשתו השנייה כשדקר אותה במהלך ריב, פירסם כמה שנים קודם לכן ספר שבו האשים את הפמיניסטיות בכל תחלואי החברה (ללמדכם ששמרנים הסבורים כי הם נועזים אינם מתים, הם רק מתחלפים, וגם זה בקושי רב). וידאל כתב ביקורת קטלנית על הספר וטען כי טיפוסים מסוגו של מיילר הם אחת מהבעיות שאיתן נשים נאלצות להתמודד. הריב בין השניים תסס במשך כמה שנים, עד שבאותה מסיבה ניגש מיילר אל וידאל, שפך עליו משקה ותקע לו אגרוף בפרצוף. וידאל המופתע, כך מסופר, ניגב את שפתו המדממת בממחטה ואמר: "נורמן, גם הפעם לא ידעת לעשות שימוש מוצלח במלים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ