החומר שממנו עשויה שירה
הפואטיות ביצירתו של שי אריק נובעת מיצירה מדויקת ומהודקת, הנמהלת במשהו אניגמטי החומק מהגדרה, מורכבות גדולה הנדמית לפשטות גדולה
שי אריק: ''כור'', גלריה זיז, תל־אביב
תחילתה של התערוכה הזאת, בעיני, היא בסופה של התערוכה הקודמת בחללה של גלריה ''זיז''. זו היתה תערוכה כמעט סודית, בת שבוע בלבד, שחיברה שני יוצרים, יונתן גירון וטמיר ליכטנברג למפגש פסגה של "בור תחתיות". זכיתי להגיע אל רגעיה האחרונים ואל רגעי לידתה של זו שאחריה (תוגת הסוף והתרגשות חרדה של התחלה). ראיתי את אביו של שי אריק סוחב לוחות גבס עצומים מהרחוב אל הגלריה במסירות אין קץ, מעשה שעורר בי התרגשות עצומה; אות לתמיכה הטוטלית של האב במעשה האמנות של הבן, עכשווי וחידתי ככל שיהיה.
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
תגובות
על סדר היום
בשיתוף BEND