היופי והייחוד בפסליה של עדן בנט

הרהורים על מעשה היצירה של האמנית רבת הכישרון עדן בנט ועל תערוכתו היפהפייה של שי זילברמן, שלוקח את אמנות הקולאז' אל הרקיע השביעי

עוזי צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי צור

עדן בנט: ''Ramp'', גלריה Tempo Rubato, מתחם נגה, יפו

מעשה היצירה של האמנית רבת הכישרון עדן בנט מתחיל בדרכה לסטודיו, מהשיטוט העומד בבסיס כל יצירה בעלת משמעות, שהעיר על מרכיביה ומה שביניהם משמשים הן כגריד רעיוני־ויזואלי־ממשי והן כחומר־גלם.

אפשר להבחין בפסליה של בנט כיצד ה"שיטוט האקראי" נהפך לדבר מה מוצק, קונקרטי, אך נשמתו עדיין חומקת מהתקבעות, ומכאן יופיים וייחודם. משהו במושגיותם של הפסלים, ובחושניות שבנט מוצאת ומפיקה מהחומרים השונים ומאופן חיבורם הרופף, מזכירים לי גיזור ותפירה. אולי זו גם הגופניות האנושית המוטמעת בפסליה, למרות שהקשר עקיף בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ