בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העיניים הפקוחות של דגנית ברסט

ברסט ניחנה ביכולת הנדירה להתפתח ולהשתנות בכל שלב לאורך יצירתה - אבל לאורך אותו קו התפתחותי, עלילתי, כנדבך על נדבך

2תגובות

דגנית ברסט, ''2014'', אמנית אורחת: אתי לוי, גלריה ג'ולי מ., תל אביב בגובה העיניים, עיניים, טור עורפי של עיוורון המקיף את לובן חלל הגלריה מצדה האחד, כנגד הריקנות שמהעבר האחר. והעיניים "בוהות" בעיוורונן אל הריקנות. טור עורפי של עמודים שחורים נאחזים בקיר ללא כל מסגרת כעלים נידפים של חושך, כשמתוך העלטה מבליחות עיניים, לעצמן, לבדן, כמתוך רעלה מופשטת. אלו אינן עיני אנוש, כי אם עיני פסלים עתיקים (עיני האדם שהיו כמו טמונות היכן שהוא בפנים, אוצרות עדיין איזו תמצית אנושית נכמרת החותרת בחשאי כנגד...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו