עוצם עין אחת

נא להוריד נעליים

ביקור בתערוכתם של ביאנקה אשל גרשוני ואורי הולבן, "ארץ איטית", בגלריה ברבור בירושלים

עוזי צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי צור

ביאנקה אשל גרשוני ואורי הולבן, "ארץ איטית", אוצרות: מרב קמל ומיקה נשר, גלריה ברבור, ירושלים

"שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא" — זאת תמצית הבעיה של הארץ הזאת, שנהפכה מ"סתם מקום" לאדמת קודש, שירושלים בטבורה. לכן מרענן כל כך לחוות את התערוכה הזאת, שבפתחה תלוי שלט החולין "נא להוריד נעליים" באותיות מלבד ורוד, דווקא בגלריה "ברבור" בעיר הקודש, שמאכלת הסגירה עדיין מונפת מעל צווארה מסיבות פוליטיות חוץ־אמנותיות. במעשה הפשוט הזה של חליצת הנעליים והכניסה ברגליים יחפות למרחב התערוכה יש מהאקט הדתי, הטקסי, של הבדלה בין חול המציאות שבחוץ ל"קודש" האמנות שבפנים. הוא הופך אותך למודע יותר, לצנוע יותר כמאמין במקדש מעט, לפגיע.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ