עוצם עין אחת

נשמת הדברים הכבדה

ביקור בתערוכה "חתום" של שרון פזנר והתבוננות באיוריו של דן בירנבוים ל"הציפורים" מאת דפנה דה מוריאה

עוזי צור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עוזי צור

שרון פזנר, "חתום", חדר הפרויקטים, גלריה זומר, תל אביב

החידה הגדולה מכולן, המוות, בולע את אהובינו עד לאחרון הפרטים. המקרה הפרטי של שרון פזנר מצליח לחרוג אל הקיבוצי, לחדור אל תולדות האמנות בעשייה ייחודית ועם זאת כמו־אנונימית, כשל כל אדם. חדר הפרויקטים של גלריה זומר נהפך למין מקדש שאליו הובאו מנחות האבל החידתיות של פזנר, נאספות למין טקס פולחני שבין הזמנים והמקומות. אלו נשמות הדברים הדוממים שנותרו ללא בעלים וללא שימוש. נשמות לא אווריריות, כבדות מכדי להצטרף למסע אל הלא מוכר. פזנר, שבאה אל האמנות מהאדריכלות, מביאה עמה את הבנת החומר והפיסוליות השימושית. אלו יציקות בטון שרובן מגושם במתכוון, בעלות יופי גולמי, המחברות את פולחן האבל עם טקסי הזיכרון. והאבל של פזנר מחזיק שלושה מרכיבים, שאותם היא מאזנת בהצבה בחלל: האבל והזיכרון והכאב המחבר ביניהם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ