עוזי צור
עוזי צור

חיימי פניכל, "תל / זירת האירוע"; מיכה אולמן, "דו־משפחתי / זירת האירוע", אוצרת: איה לוריא, מוזיאון הרצליה לאמנות

תערוכתו של חיימי פניכל, "תל", היא השלב הקודם באבולוציה של יצירתו, זה שקדם ל"בבל", וגם היא נבונה ומורכבת. זהו אנסמבל של עבודות המתפקד כתזמורת קאמרית, וכל אחת מהן מנגנת גם סולו. חלקן נוצרו לחלל המסוים (אם כי לרוב נדמה שאפשר לתלותן גם בחללים אחרים) וחלקן פוסלו לקיום עצמאי. האתר שיצר פניכל מאסופת הפסלים מאחד תל ארכיאולוגי עם אתר בנייה, שנדמה שחדל לפעול ושרידיו מוטלים חסרי זמן (הווה שהיה אמור להיות עתיד ונהייה עבר מתמשך), וקינה מלנכולית על זמניות האדם וחלומותיו מתנגנת מהפסלים. פניכל ממיר לאמנות חומרים יום־יומיים בעשייה פיסולית עדינה ומדויקת החותרת לשלמות, הופכת לשירה. חומרי הגלם הפיסוליים הם אותם חומרי גלם של אתרי הבנייה, שעצם ההשראה של מעשה האמנות, של תבונת כפיו ודמיונו, אותה הסטה מחושבת, הופכת אותם לזהב טהור.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ