"עדיין יש טרנספוביה, אבל יש יותר לאן לברוח": חמישה ספרים מומלצים על טרנסג'נדרים

מאחורי המעבר המגדרי יש היסטוריה תרבותית מכובדת שהושתקה, אומרת נורה גרינברג, מטפלת ויועצת בסוגיות ג'נדר ופעילה ותיקה למען זכויות הלהט"בים

עופרה רודנר
עופרה רודנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופרה רודנר
עופרה רודנר

ב"אורלנדו" של וירג'יניה וולף מ–1928, המעבר ממגדר למגדר הוא טרנסצנדנטלי, כמו לחיות כמה גלגולים בגלגול אחד. זה דומה במשהו לחיים הממשיים?

רוב הטרנסג'נדרים יגידו שהם תמיד היו שייכים למגדר שלהם והם בסך הכל עברו תהליך של תיקון, ולא תהליך של שינוי. החוויה עצמה היא עסק הרבה יותר מורכב. בתפישה הרווחת המגדר הוא מהות, כמו שהכלביות היא המהות של הכלב. אבל המגדר אינו חלק חשוב מהמהות של האדם, אלא למעשה סדרה שלמה של קשרים חברתיים עם העולם ועם עצמך. כשהאדם מוכר על ידי זהות שהיא לא אמיתית, לא שלו, זה גורם לניכור מהעולם ולקרע פנימי, והתהליך הוא תהליך של תיקון, של הילינג, שנמשך הרבה זמן. עד כמה עמוק השינוי הזה, זה תלוי בבנאדם. אנשים רגילים לראות את העולם בעיניים בינאריות, אבל אלה כלים דלים מאוד כדי לבחון תופעה מורכבת כמו מגדר או זהות. כולנו כל הזמן משתנים, ואין לנו זהות אחת אלא הרבה זהויות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ