בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'יימס בונד כחול-לבן

במשך שנים שימש גד שמרון כעיתונאי וכאיש שטח של המוסד. בהוצאה מחודשת של ספרו, הוא בוחן כיצד הפך המוסד למיתוס עולמי ומהו סוד הצלחתו

4תגובות

גד שמרון, עיתונאי וסופר, ניהל במשך תקופה ארוכה חיים כפולים: במשך שנים פעל כעיתונאי ב"מעריב" ובמקביל היה איש שטח ומבצעים במוסד. אחרי פרישתו מהמוסד, כתב את הספר "המוסד והמיתוס" (הוצאת כתר) שנהפך לרב-מכר וכעת רואה אור במהדורה חדשה ומעודכנת.

שמרון תוהה בספרו איך הפכה המלה "מוסד" למלה העברית השנייה בשכיחותה אחרי "שלום" וכיצד נהפך ארגון קטן ודל אמצעים, כמו המוסד הישראלי, למדובר ולידוע מבין מאות ארגוני ביון הפועלים בעולם. הוא בוחן את תמהיל המבצעים העשיר של המוסד, פורם מיתוסים, מתעכב על הכישלונות המתוקשרים, וקובע שגם הם "לא עמעמו את המוניטין של הג'יימס-בונדים כחול-לבן".

 

מאינספור המיתוסים שדבקו במוסד, מה חשוב לך להזים?

"בעולם מסתובבות אינספור מעשיות על מבצעי המוסד כביכול. באתרי אינטרנט ערביים אפשר למצוא דיווחים על מבצע של המוסד ב-10 בספטמבר 2001, ערב פיגועי הטרור בארצות הברית שבמסגרתו הוזהרו כל 4,500 היהודים שעבדו במגדלים לבל יבואו למחרת לעבודה. העובדה שבישראל עוד לא החליטו בכלל ‘מיהו יהודי' לא מבלבלת את מפיצי הסיפור. במוסד אין ‘סופרמנים'. הצלחות המוסד נובעות מתרבות ניהול, מיון מועמדים, הכשרה קפדנית, דבקות במשימה, ובעיקר תקציבים גדולים".

אילו דילמות התעוררו אצלך מהשילוב בין עבודה עיתונאית לפעילות חשאית במוסד?

"ככל הנראה, הייתי היחיד בישראל שעבד כעיתונאי פעיל, שירת במילואים ב'מוסד', ולעתים ערך בעיתון קטעי ידיעות על מבצעים שהכיר. כך למדתי כמה מעט התקשורת בעצם יודעת. יכולתי, כמו אחרים, לבנות קריירה יפה מכתיבה על פרשיות סנסציוניות שהכרתי היטב, מהזן שתופס כותרת ראשיות במוספי יום שישי. אבל כל השנים הקפדתי על כלל ברזל: פרשנויות? כן. סקופים? לא. חשיפת סודות, לדעתי, היא בגידה באמון".

 

מבין כל המבצעים שהשתתפת בהם - איזה מבצע זכור לך במיוחד?

"המבצע החשאי להעלאת יהודי אתיופיה מסודאן הוא המסעיר מכולם, מבצע ‘ג'יימס בונד ציוני'. הגיבורים האמיתיים של המבצע הזה הם לא אנשי המוסד, שייטת 13 או טייסי חיל האוויר, כי אם ‘האחים', כך קראנו ליהודי אתיופיה, שעברו תלאות בלתי נתפשות בדרכם להגשים את החלום של שיבת ציון".

 

מה דעתך על מדיניות החיסולים של המוסד ברחבי העולם, ועל הביקורת הבינלאומית הנמתחת עליה?

"שני שירותי ביון בעולם מככבים ברשימת המחסלים: האיראני והישראלי. ולכן, כשניגרי רוצח אלבני בקמצ'טקה, יהיה מי שידווח שמדובר בעוד מבצע חיסול של המוסד. אחרי טבח הספורטאים במינכן פתחה ישראל במערכה מוצדקת למיגור הטרור הפלסטיני. אין ספק שמותר וצריך לקפד את ראש הנחש, ראה מקרה בן-לאדן או מורנייה. אבל במהלך השנים התקבלו לא מעט החלטות תמוהות ואפילו נמהרות. חאלד משעל, למשל, שעד לניסיון הכושל לסיים את חייו לא ידע שהוא כזה בכיר. בנוסף, פעולות אלימות של השב"כ ושל צה"ל, למשל חיסולו ב-1992 של ראש החיזבאללה, השייח מוסאווי, מיוחסות אוטומטית למוסד, והקנו לו את המוניטין של ‘מחסל בעירבון בלתי מוגבל'".

 

בשנים האחרונות אנחנו עדים למחדלי מודיעין ומבצעים כושלים של המוסד שנחשפים בתקשורת. האם המוסד נחלש?

"מרגלי המאה ה-21 פועלים בסביבה רוויית אמצעי פיקוח אלקטרונים. ומי שמבין את התנאים שבהם פועלים היום אנשי המוסד לא יכול שלא להוריד בפניהם את הכובע. מהמעט שאני יודע, ברור לי שהדור הנוכחי במוסד מקצועי ויעיל יותר מאי פעם. נכון שבעקבות תקלות וכישלונות נחשפים מדי פעם פרטים. למשל, פרשת מבחוח בדובאי, שחשפה את פניהם של הסוכנים, שעל פי פרסומים זרים היו אנשי מוסד. אבל צריך לזכור שבסופו של דבר המשימה בדובאי בוצעה וכל הלוחמים חזרו בשלום. על פי דיווחים זרים, המוסד ממשיך לעבוד במרץ ולהביא שפע של מודיעין צבאי ומדיני. השאלה היא אם ההנהגה הפוליטית עושה שימוש נכון במודיעין הזה. אבל זאת כבר בעיה נפרדת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו