גדולים ביפאן

מירון מדזיני פורש בספרו את מערכת היחסים המורכבת בין יפאן ליהודים ובראשה את היחס האוהד יחסית שהעניקה ארץ השמש העולה ליהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. מיהו היפאני שהציל את חסידי ישיבת מיר? מה עשו יהודים עיראקים בנגסאקי? ולמה היפאנים מאמינים שהם דומים ליהודים?

נועה לימונה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועה לימונה

מיעוט המדינות שסייעו ליהודים בזמן מלחמת העולם השנייה ידוע לשמצה. העובדה שדווקא יפאן, שהיתה חברה ב"ציר הרשע" של גרמניה ואיטליה, נמנית על אותן מדינות שנתנו מקלט ליהודים, מפתיעה אפוא ואירונית באופן מיוחד. הד"ר מירון מדזיני, מהחוגים ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב, מנסה לבאר בספרו "בצל השמש העולה" (הוצאת משרד הביטחון ומודן) את הסיבות להתעלמות ממשלות יפאן מדרישותיהם המפורשות של הנאצים לפגוע ביהודים ומתחקה אחר התפתחות יחסה של יפאן ליהודים מאז תחילת המאה ה-20 - על הכבוד וההערכה שרחשו ליהודים ועל האנטישמיות שהתעוררה במקביל.

מתי וכיצד הגיעו יהודים ליפאן?

"ראשוני המתיישבים היהודים ביפאן הגיעו בעיקר מאמריקה, מדינות מרכז אירופה וכמה יהודים יוצאי עיראק הגיעו אף מסין ומהודו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19 - מיד לאחר הופעת הצי האמריקאי בחופי יפאן ופתיחת כמה מערי הנמל שלה למושבם של סוחרים זרים. המהגרים היהודים באו בגלל ההזדמנויות הכלכליות החדשות. הם התיישבו בעיקר ביוקוהמה ונגסאקי ועסקו במסחר. אחד מהם אף ייסד עיתון בשפה האנגלית. היהודים נתפשו על ידי היפאנים כחלק מקהילת הזרים, אם כי הובחן שהם מתפללים באופן שונה ואוכלים מאכלים מיוחדים".

מה מקור האנטישמיות היפאנית?

"פחדים מפני זרים. פעם היו אלה פחדים מהבולשוויזם הסובייטי שחלק ממנהיגיו היו יהודים; הפרוטוקולים של זקני ציון הגיעו ליפאן בעקבות מפגשם עם גולים ‘לבנים' שברחו מרוסיה אחרי המהפכה ושנאו את הקומוניסטים ואת היהודים. בשנות ה-30 למאה ה-20 היו אלה גם רגשות אנטי אמריקאים מוסווים, שכן יהודי אמריקה נתפשו כמשפיעים על מעצמה זו. תורת הגזע הנאצית תרמה את חלקה בעיקר בשנות ה-30, בעת שהאנטישמיות שימשה מכשיר בידי הלאומנים להשמיץ את הדמוקרטיות המערביות שלדעתם נשלטו על ידי היהודים".

כיצד היית מתאר את יחסם של היפאנים ליהודים בזמן מלחמת העולם השנייה?

"היחס ליהודים דמה ליחס שהפנו היפאנים כלפי זרים באשר הם. מרבית היהודים בשטחים הכבושים נכלאו במחנות שבויים או במחנות הסגר יחד עם הזרים האחרים. כמדיניות, שלטונות הכיבוש היפאני לא רדפו או פגעו במכוון ב-40,000 היהודים בשטחים שכבשו: שליש מסין, הפיליפינים, הונג קונג, מאלאיה, סינגפור, אינדונזיה ובורמה. רק במקום אחד, בשנגחאי, הקימו גטו, שנועד ליהודים יוצאי מרכז אירופה. בשל הסכם הנייטרליות בין יפאן וברית המועצות לא נגעו לרעה ביהודים רוסים. דיפלומט יפאני אחד, סוגיהרה, אף הציל כמה אלפי יהודים בעת שהעניק להם אשרת מעבר ליפאן, והוכר כחסיד אומות עולם. בזכותו ניצלו כל תלמידי ישיבת מיר".

מדוע התעלמו ממשלות יפאן מדרישות מפורשות של הנאצים לפגוע ביהודים?

"היפאנים לא ידעו על תכניות ההשמדה של הנאצים והדרישות נמסרו בעת שנראה היה כי יפאן עלולה להפסיד במלחמה ומנהיגיה חששו שהיהודים ינקמו בהם אחרי המלחמה. כמו כן, מבחינה לוגיסטית-מבצעית הם לא ידעו כיצד יצליחו לרכז את היהודים במקום אחד, להעבירם לאירופה ולהפריד את היהודים בעלי האזרחות הרוסית מהשאר. הדרישות של הנאצים לא היו חד משמעיות. הם לא דרשו באופן מפורש להשמיד את היהודים, אלא להעניק להם ‘טיפול' מיוחד".

האם יש דמיון בין היפאנים והיהודים?

"החוקר בן-עמי שילוני משווה את היפאנים ליהודים כ'מצליחנים חיצוניים' . לטענתו, היפאנים רואים ביהודים דימוי של עצמם - עם לא מערבי המתחרה בהצלחה במערב ומגיע להישגים גדולים. אבל בעוד שיפאן מתגאה ברציפות היסטורית, תרבותית ולשונית ובהומוגניות גזעית כתוצאה מהגיאוגרפיה שלהם (הפזורה היפאנית החלה רק בסוף המאה ה-19), היהודים נפוצו לכל עבר החל מהמאה הראשונה לספירה והושפעו רבות מהסביבה שבה מצאו את עצמם".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ