בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לשקר יש רגליים

לדעתו של שאול סמילנסקי, הפרדוקסים המוסריים שאנחנו נתקלים בהם בחיי היומיום חושפים פינות אבסורדיות של המציאות והופכים אותנו למתוחכמים יותר

4תגובות

הפילוסופיה, מטבעה החובב בעיות, נמשכת למצבים פרדוקסליים - מקרים שבהם שני טיעונים סותרים נראים לנו נכונים, או כאשר טיעון שנראה תקף מוביל לאבסורד.

"פרדוקסים הם שירי ההייקו של הפילוסופיה", כותב שאול סמילנסקי בספרו "10 פרדוקסים מוסריים" (הוצאת ידיעות ספרים ואוניברסיטת חיפה). "הם מטרידים והומוריסטיים, קצרים ונצחיים, לוגיים וקיומיים". בספרו, סמילנסקי מתמקד בתחום המוסר, שדווקא בו אין אופנה של עיסוק בפרדוקסים. "פרדוקסים מוסריים עוסקים בבני אדם", אומר סמילנסקי, "בשאלות כמו איך להסתכל על מצבים שבהם אסונות נוראים הביאו אנשים בסופו של דבר למצב טוב יותר, או האם אנשים רעים יכולים להתלונן אם נוהגים בהם באי צדק מאותו סוג שבו הם פעלו, או האם ייתכן בכלל צדק חברתי, בענישה, או בתחום הכלכלי".

איזה פרדוקסים כלולים ברעיון הענישה, למשל?

"משום מה אני מוצא כי תחום הענישה מזמין פרדוקסים, אבל אולי זו רק סטייה אישית שלי. בספר יש פרדוקס הנוגע לקשר בין רקע כלכלי-חברתי נמוך לבין חומרת הענישה: נראה כי באופן אבסורדי, ככל שהמערכת צריכה להעניש אדם יותר בגלל פשעיו - יגיע לו עונש פחות חמור, היות שמתחשבים ברקע שלו, שאינו נמצא בשליטתו. יש גם פרדוקס שאני קורא לו 'פרדוקס האי-ענישה', הבוחן מצב שבו איום בעונש חריף הוא דווקא הדרך הכי טובה למנוע אי צדק, כי הוא ירתיע וימנע את הפשע ואת הצורך בעונש עבורו גם יחד".

כיצד התקדמות חברתית מוסרית מובילה דווקא לפיחות בערך המוסרי?

"אני מניח שכבר 300 שנה אף חייל בשווייץ לא זכה בצל"ש על גבורה בקרב, פשוט כי אין מלחמות. בחברות שבהן אין אתגרים מוסריים גדולים, נעלמת ההזדמנות לערך מוסרי גבוה במיוחד - שהוא תוצר של התמודדות עם אתגרים כאלה. אזרח סורי טיפוסי צריך להחליט אם הוא יוצא לרחובות ומסכן את חייו בניסיון להפיל את אסד, אבל בדנמרק אין דיקטטור. מבחינה מוסרית אנחנו חייבים לשאוף להגיע להיות מין דנמרק כזאת, אפילו שזה עלול להפוך את כולנו לבטטות מוסריות".

האם השאיפה היא תמיד לפתור פרדוקסים או שיש יתרון דווקא בשימורם?

"מבחינה פילוסופית, אנו צריכים לשאוף להבין טוב יותר ולנסות לפתור פרדוקסים. אבל בספר אני מראה שיש פרדוקסים, במיוחד אלה שאני קורא להם 'פרדוקסים קיומיים', שהם אינם פרדוקסליים בגלל שעדיין לא הבנו אותם, אלא להיפך - הפרדוקס חושף אבסורדיות מוסרית במציאות. חלק מהפרדוקסים הללו הם בעצם חדשות טובות, כמו הפרדוקס על מוסר וערך מוסרי מהשאלה הקודמת".

מה ההבדל בין פרדוקס מוסרי לדילמה מוסרית?

"ראשית, רוב הדילמות אינן פרדוקסליות - אין בהן סתירה אמיתית או אבסורדיות. אם אני יכול להפציץ מקום מסתור של מחבלים מסוכנים אבל יש סכנה של פגיעה בחפים מפשע שנמצאים לידם, אז זו דילמה טראגית שיש להתלבט בה, אבל אין כאן פרדוקס. שנית, בהרבה פרדוקסים אין דילמות. הפרדוקס חושף בפנינו פינות של המציאות שהן אבסורדיות, אבל הרבה פעמים אין באמת התלבטות לגבי מה שצריך לעשות. לפעמים אני מראה שהפרדוקס הוא אפילו חיובי: הוא סימן למשהו טוב בחיים האישיים והמוסריים שלנו, ונראה שעלינו להעצים את הפרדוקסליות".

האם, לדעתך, האמביוולנטיות היא חלק מובנה במוסר ולכן יש בו הרבה פרדוקסים?

"אני חושב שאמביוולנטיות מצויה ביסוד החיים בכלל. מכיוון שאנו מצפים מהמוסר לתשובות פשוטות (בסגנון 'עשרת הדיברות') בחיים האישיים שלנו, ולעזרה בהכוונת התנהגות חברתית, אנחנו הרבה פעמים בורחים מהמורכבות והאמביוולנטיות שכרוכות במחשבה מוסרית רצינית. הפרדוקסים המוסריים מראים לנו שהחיים המוסריים עשירים ומפתיעים. יש תפישה שאומרת שאין פרדוקסים אמיתיים, ואם הגענו לפרדוקס - סימן שטעינו בהנחות של הטיעון. לטעמי, לרוב ההנחות הן דווקא סבירות ואולי אפילו הכרחיות מבחינה מוסרית, ואם הן מובילות לאבסורדיות, זה מראה רק שהמציאות המוסרית מאכזבת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו