בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קושר קשר

הרב שרון שלום מנסה בספרו לקיים דו-שיח בין מסורות היהדות השונות כדי לפתור את המשבר העמוק שעוברת הקהילה האתיופית בארץ

תגובות

האם ראוי שהקהילה האתיופית תשיל מעליה מסורת בת אלפי שנים שנשמרה בתנאים קשים ביותר לטובת אימוץ ההלכה האורתודוקסית? הספר "מסיני לאתיופיה - עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה" (ידיעות ספרים) הוא ניסיון לקיים דו-שיח בין המסורות השונות של היהדות כדי לפתור את המשבר העמוק שעוברת הקהילה מבחינה דתית מאז עלייתה לישראל. מחברו, הרב שרון שלום, בן 39, עלה לארץ ב-1982 במבצע "בת גלים", מכהן כרב קהילת "קדושי ישראל" בקרית גת, משלים עבודת דוקטור בפילוסופיה יהודית ומרצה באוניברסיטת בר-אילן. חיבורו ההלכתי, מעין "קיצור שולחן-ערוך לבני העדה האתיופית", מציג את אוצרות המנהגים של הקהילה ואת סיפורה ההיסטורי מתוך שאיפה לאפשר את שילובה בזרם הכללי של ההלכה בישראל.

מה הביא אותך לכתוב מדריך המגשר בין ההלכה הכלל-ישראלית לבין הלכת הקהילה האתיופית?

"החיבור נבע בראש ובראשונה מתוך צורך אישי שלי למצוא דרך פרטיקולרית בעבודת ה'. להערכתי, רבים מבני הקהילה האתיופית, בעיקר בני הדור השני, שותפים לצורך הזה. הסיבה השנייה היא חוסר המודעות הרווחת בחברה הישראלית בכל הנוגע לעולמה המסורתי של הקהילה. אני סבור שהמנהגים והמסורת היפה של הקהילה האתיופית יכולים ללמד רבות גם על המסורת היהודית בכללותה. הסיבה השלישית קשורה לקייסים, המנהיגים הרוחניים של הקהילה, החשים כפייה מצד הממסד הדתי, וחוסר יכולת להביע את דעתם ההלכתית והמסורתית. ולבסוף, השיכחה משתלטת על בני העדה האתיופית הגדלים בארץ, ויש צורך להזכיר להם את המסורת שלהם".

מהי מהות המדריך שחיברת?

"חיבור זה מהווה צוהר שדרכו אפשר להציץ לעבר העולם המסורתי והפרשני האתיופי ואף להבין את הפסיקות ההלכתיות העכשוויות. החיבור מנסה להתוות דרך בסבך המקורות ההלכתיים שתוביל לקבלת הקהילה האתיופית כזרם לגיטימי ונורמטיבי בעם ישראל. חיבור זה מנסה לטעון שהתורה ניתנה על ידי אלוהים לכולם. לכל הזרמים יש דרך אוטונומית להתחבר לטקסט האלוהי שניתן בסיני. אין דרך אחת".

מה מאפיין את העולם המסורתי האתיופי?

"מקובל לטעון במחקרים שקהילת 'ביתא ישראל' (הקהילה היהודית האתיופית) אינה יודעת כלל את עולם המשנה, התלמוד וגם לא את ה'שולחן ערוך' שחיבר רבי יוסף קארו. כל מסורות העדה מושתתות על רוח המקרא ועל הלכות נוספות שנשתמרו בעל-פה. פירוש הדבר שבעוד שמסורותיו של העולם היהודי מעוגנות ברוח ההלכה התלמודית-רבנית, מנהגי הקהילה האתיופית מבוססים בעיקר על חמשת חומשי התורה ('האורית' בשפת הגעז). התרבות הדתית האתיופית מאמינה בטוב לבו של האדם, שכוונותיו לעבוד את האל בכל מקרה".

איך התמודדת עם השוני הגדול שקיים בין אורחות הממסד הרבני לשורשיך בקהילה האתיופית?

"כשלמדתי בישיבה אורתודוקסית ניסיתי להביא את הלכות הישיבה אל בית הורי ואל הקהילה האתיופית. חשבתי אז שיש אמת אחת ומתוך כך ניסיתי בכל הכוח, ובאמונה תמימה שאני עושה את הדבר הנכון - ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. נתקלתי אז בפער העצום בין שתי המסורות: הורי, לדוגמה, לא הכירו כלל את הלכות הכשרות על פי המקובל בארץ. הורים רבים התקשו להתרגל לכך שילדיהם אשר חזרו בתשובה הפסיקו לדוגמה את מנהג אמירת השלום לנשים. הקונפליקטים שראיתי מכל עבר הביאו אותי לבצע חשיבה מחדש ולהבין שישנם דרכים רבות לדתיות".

איך משפיע המתח בין הממסד הרבני בישראל לבין יהדות אתיופיה על בני הקהילה?

"למעשה, ישנה החלטה של הרבנות הראשית, לפיה כל יוצאי אתיופיה חייבים בטבילה ובקבלת עול מצוות, התקפה עד עצם היום הזה. לא פעם ניגשים אלי בחורי ישיבה ממוצא אתיופי ומספרים לי שהיו מקרים שבהם לא צירפו אותם למניין. דחייה כזו, כאילו אתה לא קיים, פוגעת קשות, עד עומק הנשמה. במקרים נוספים ניכר תסכול אצל זוגות רבים העומדים לפני נישואים ומובלים על כורחם לבירור יהדותם, אף על פי שעלו כילדים קטנים לארץ והתחנכו כאן. המציאותה זו מביאה רבנים מבני הקהילה לתסכול, תחושת חוסר אמון וחוסר אונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו