בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פינת הילד

תמר הוכשטטר, ממקימי “הפנקס”, כתב העת המקוון לספרות ילדים, סבורה שלסיפורים טובים תמיד יהיה מקום, גם כשנדמה שפלאי הטכנולוגיה השתלטו על חייהם של הילדים

2תגובות

ק ספרי הילדים ממשיך לשגשג, וז’אנרים חדשים בתחום נולדים כחלק מהמהפכה הטכנולוגית. “הפנקס”, כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים, בשיתוף עם חנות הספרים “סיפור פשוט”, יערוך בשבוע הבא, ב–5 בנובמבר, כנס מיוחד במדיטק בחולון, בהשתתפות מרצים הקשורים לעולם ספרות הילדים הישראלי, שיעלו סוגיות הרלוונטיות לתחום. הסופרת ‏(“כרובינה”, מטר‏) המאיירת והמעצבת תמר הוכשטטר, בת 27, שערכה והגישה בגלי צה”ל את התוכנית לילדים “תיבה מזמרת”, היא ממייסדי “הפנקס” וממארגני הכנס.

השמועה אומרת שילדים כבר לא קוראים ספרים. אז למה בעצם אנחנו מדברים על זה?

“כי ילדים כן קוראים והמבוגרים סתם בלחץ, כמו תמיד; כי יוצאים בארץ אינספור ספרי ילדים וצריך לתת עליהם את הדעת; כי מבוגרים לא רק מקריאים ספרי ילדים לילדים, אלא גם קוראים כאלה בעצמם; כי זה תחום שנוטים להזניח אף על פי שילדים קוראים יהפכו למבוגרים קוראים; כי הערגה לעבר אינה צריכה לבוא על חשבון הכאן ועכשיו; וכי יש הרבה על מה לדבר. ייתכן שהתחרות הניצבת מול הספרים קשה יותר, אך ערכה של יצירה ספרותית טובה נותר כשהיה, והיא מהווה אתגר בשביל יוצרים ותענוג עבור קוראים גם היום”.

מה תפקידה של המהפכה הדיגיטלית בתרבות הקריאה של ילדים?

“פופולרי מאוד להספיד את הדפוס באשר הוא. במקרה של ספרות ילדים מתעצמת החרדה כי מהדהד בה הפחד שיש לנו מהילדים עצמם, שבדרך פלא נולדו טכנולוגיים מאיתנו. אבל בסופו של דבר גם אם הדפוס ייעלם יום אחד וילדי העתיד יישארו רק עם מסכים, הספרות עדיין תהיה ספרות ועוד לא נמצא תחליף לסיפור טוב, בין אם לילדים ובין אם למבוגרים”.

האם בספרי פולחן פופולריים כמו “יומנו של חנון” אכן יש איזשהו ערך מוסף ספרותי?

“אחד הנושאים הבוערים שידונו בכנס הוא ‘צנזורה של טעם’, או במלים אחרות: האם יש לצנזר לילדים יצירות על שום היותן נמוכות, זולות או סתם מטופשות. האם נכונה אימרת האימהות ‘העיקר שהם קוראים’? או שאם זה ‘יומנו של חנון’ דל השפה ומשופע האיורים עדיף כבר שישחקו במחשב? מי שמסוקרן כמוני בנוגע לתשובה, מוזמן לכנס”.

בתוכניית הכנס מופיעות השאלות “האם ילדים מודרים מתחום הספרות על ידי מבוגרים” ו”מדוע ישנם עדיין קולות מושתקים”? למה הכוונה?

“ספרות ילדים, כמו תרבות הילדים כולה, נשלטת על ידי מבוגרים שכותבים, מאיירים, מצנזרים, משווקים, קונים ומתווכים אותה לילדים. בתוך הכיבוש הזה מעניין לבדוק אם נותרה פיסה ששייכת לילדים באופן מלא. האם לא מגיע לילדים ליצור ולצרוך ספרות בכוחות עצמם? אולי, לראשונה בהיסטוריה, הטכנולוגיה מאפשרת לממש את הרעיון האנרכיסטי הזה ולעמת את הסופרים עם ניסיונם לכתוב בצורה אמינה מתוך הקול הילדי. ב’קולות מושתקים’ הכוונה היא לקבוצות ומגזרים מהשוליים של החברה שכמעט שאינם מקבלים ייצוג בספרות הילדים הישראלית”.

מה מקור החיבור האישי שלך לעולם ספרות הילדים?

“המגזר הזה שנקרא ילדים - ובלית ברירה אתייחס אליו כרגע כמקשה אחת - מרתק אותי. כולנו היינו ילדים, ועם זאת, רבים שוכחים את התקופה הזו ולא מתעניינים בה ברגע שהיא חולפת. התרבות המוגשת לילדים מושכת אותי במיוחד כי היא זו שמעצבת את התפישה התרבותית שלנו כמבוגרים הצורכים ויוצרים תרבות. אני אוהבת המון ספרי ילדים ונוער. ‘העי”ג’ שכתב רואלד דאל, הוא אחד הספרים המקסימים והמצחיקים ביותר שאני מכירה. אהבתי אותו כילדה ואני שבה וקוראת בו גם היום, בעיקר בעיתות מצב־רוח רע. אני חושבת שהטעם שלי לא השתנה מאוד מאז שהתחלתי לקרוא לראשונה ואני עדיין מושפעת מדעותיה של תמר הילדה גם כיום. ילדים מתמסרים למוצרי תרבות בצורה מעוררת קנאה, ולכן אני משתוקקת לקנות את עולמם ובה בעת לפצח את סודם של אלה שכבר הצליחו בכך. יחד עם יותם שווימר, שותפי ל’הפנקס’, הקמנו את כתב העת במטרה להעניק במה ליצירות חשובות ואיכותיות, ולשפר את מעמדה של תרבות הילדים בארץ”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו