מכתבים למערכת

שתי תגובות של קוראים, על סיפורו של מלוויל בגירסה אלקטרונית ועל הספר "תרפ"ט"

הארץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הארץ

בארטלבי כסכיזופרן
בביקורתה על "בארטלבי הלבלר" ("ספרים", 27.12) כותבת ד"ר דורית שילה כי גיבור סיפורו של הרמן מלוויל, "המפנה גב לחברה, לעצמו, לצרכים האנושיים הבסיסיים (אוכל, שתייה, חברה), מגדיר בכל הווייתו את המלנכוליה". שילה מגדירה אותו כַּ"גיבור המובהק של העצבות העיקשת".

ברצוני להציע דרך נוספת לראות את התנהגותו של בארטלבי, ולהעלות את ההשערה כי בארטלבי פיתח סכיזופרניה. סכיזופרניה, שסעת בעברית, היא מחלה נפשית הפוגעת בהבחנה שבין דמיון למציאות, ועשויה להתבטא בצורות שונות: כאשר אדם שומע קולות שאחרים אינם שומעים, כאשר נדמה לו כי ניחן בכוחות מיוחדים או כי רודפים אחריו (ללא בסיס מציאותי לכך), כאשר הוא מדווח על תפישות חושיות שאינן נחלת הכלל (וכאשר נשללה השפעתם של סמים על מצב תודעתו), נחשבות תופעות אלה לסימפטומים בולטים החורגים מן המצב האנושי הבסיסי, ומכונים בעגה הפסיכיאטרית "סימנים חיוביים". כאשר אדם מעדיף להסתגר בדל"ת אמותיו, מאבד עניין בפעולות יומיומיות, מתבטא בקהות רגשית ("אפקט שטוח") ונראה חסר מוטיבציה לתפקוד כללי, הללו יכולים להיות סימפטומים החורגים אל מתחת למצב האנושי הבסיסי, ולכן הם מכונים "סימנים שליליים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ