אנחנו לא "פועלים במכרות היהלומים של זיכרון השואה"

תגובות קוראים בעקבות המאמר על יד ושם והביקורות על ספר הילדים "קונצרט בחולות" ועל התרגום החדש של "מסכת על טבע האדם" מאת דיוויד יום

משה העליון, נעמי ענר, הדס וינברגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה העליון, נעמי ענר, הדס וינברגר

זיכרון חי ורלבנטי
הנני ניצול שואה שמכהן כחבר מעל עשר שנים בהתנדבות בהנהלת יד ושם. ראשית, אני מתקשה להבין מנין שואב בני מר, ברשימתו על "ונתתי להם יד ושם" ("ספרים", 7.2), את הזכות לכנות אותי ואת חברי ניצולי השואה: "פועלים במכרות היהלומים של זיכרון השואה".

אנחנו, ניצולי השואה, איננו "פועלים במכרות היהלומים של זיכרון השואה". פעילותנו למען קיום זיכרון חי ורלבנטי שיישמר ויימשך לדורות, כשאנו הניצולים לא נהיה עוד כאן, כדי להעיד על אימי השואה ועל רציחת יקירינו, היא זכות שנפלה בחלקנו. לשמחתי, לפעילות ולדאגה זו שותפים רבים שאינם מבני הדור שחווה את השואה על בשרו. כולם משקיעים לאורך השנים מאמצים ומשאבים למען הפיכת יד ושם ממקום "חמור וסגפני", שומם יחסית ושרוי במצוקה תקציבית, למקום שוקק מבקרים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ