אפשר ללמד את התנ"ך גם מבלי להיכנע לרייטינג

לא לבדד ישכון
מתוך הביקורת שהטיח דורון קורן בספר "אדם וגורלו בספרות החוכמה" ניתן ללמוד על צרות האופקים שבה הוא היה רוצה להשאיר את לומדי התנ"ך בבית הספר התיכון במאה ה–21. כבר בתחילת דבריו הוא מביע זלזול ב"מדעני חקר התנ"ך". ומדוע? כי הם מעזים להטיל ספק ברעיונות על חיבור התנ"ך ופרשנותו, כפי שפימפמו לתלמידים במשך דורות כל אותם אנשים, שלא העזו לפקפק במה שלימדו אותם רבותיהם. האם המבקר לא שמע על תקופת ההשכלה ששינתה את הגישה לחיים בכלל ולתנ"ך בפרט, והוא רוצה להחזיר את התלמידים לראשית המילניום?