זה רק עניין של זמן עד שדם יהודי שוב יישפך באירופה

קוראים כותבים: שלמה נקדימון על דרייפוס והמחלוקת בין שלמה אבינרי וב"ז קדר, נירה פלדמן על שירו של ברטולט ברכט וצור פרלמן על צריף בן 75

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הארץ

"מוות ליהודים ולז'ודאס"
נקלעתי למחלוקת בין שני היסטוריונים דגולים, שלמה אבינרי וב"ז קדר, על שאלה תלויה ועומדת: האם ב-5 בינואר 1895 צווח ההמון הצופה בהשפלתו של אלפרד דרייפוס "מוות ליהודים"? אבינרי קובע בוודאות שלא. קדר מעלה במחקרו מדרג אנטישמי כה מובהק, עד שאין צורך בצמד המלים הללו כדי להוכיח את התאווה למותם של יהודים.
אבל אני נפעמתי מדבר אחר לחלוטין. אבינרי כופר במה שכתבו הרצל עצמו, הביוגרף המיתולוגי שלו ביין והביוגרף בן ימינו אילון, המאשרים את הצווחה. מה שיצא מתחת עטו הוא שהרצל תיקן את עצמו להקצנה, ביין העריך בלבד ואילון הפך את ההערכה לעובדה. אמירת אבינרי מכבידה, משום שאם צדק, כיצד ניתן להאמין להם על דבריהם האחרים?  
קדר הוכיח, אחרי בדיקה בעיתונות המדווחת מפי עיתונאים עדי שמיעה וראייה, שההמון המוסת השמיע קריאות אנטישמיות ממש. ז'ודאס פירושו לא רק יהודי אלא השטן בכבודו ובעצמו, יהודה איש קריות.
"מצעדו של יהודה איש קריות" היא כותרת הפרק הראשון בספרו של ההיסטוריון הצרפתי ז'אן דני ברדן ("פרשת דרייפוס", עם עובד), כשם אסופת הזיכרונות של מוריס בארס, סופר ועיתונאי ידוע בתקופתו ואנטישמי מוצהר, המתעד את זיכרונותיו מטקס הורדת הדרגות של דרייפוס. בארס מצוטט על ידי ברדן כך: "שעה 08.45. מול הגדר המשורגת של בית הספר בככר פונטנוא, הלך ההמון ותפח ורק בקושי יכלה המשטרה לעצור בעדו. ככל שהתמשכה הציפייה התעצבן ההמון, נשמעו קריאות ראשונות 'מוות ליהודים... מוות ליהודה איש קריות'".
מה זה חשוב אם נאמר "מוות ליהודים" או רק "ז'ודאס", בכל מקרה ז'ודאס דינם מוות. אנטישמיות במיטבה שזבה גם עכשיו בהפגנות בצרפת. ולדעתי זה רק עניין של זמן עד שדם יהודי שוב יישפך באירופה.
שלמה נקדימון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ