שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מרקס, פופר ואי-הבנת תורתו של דארווין

קוראים כותבים: יוסף נוימן על יחסם של מרקס ושל אנגלס ל"מוצא המינים". אורית עוזיאל על הקלטה היסטורית של ר' דוד בוזגלו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

לא הבינו את דארווין!

במאמרו של פרופ' שלמה אבינרי, "מרקס ודארווין — היילכו שניהם יחדיו?" ("תרבות וספרות", 17.4), מתוארים יחסם והערכתם של מרקס ושל אנגלס ל"מוצא המינים" של דארווין.

בנאום האשכבה על קברו של מרקס אמר אנגלס: "כשם שדארווין גילה את חוק ההתפתחות של הטבע האורגני, כך גילה מרקס את חוק ההתפתחות של ההיסטוריה האנושית". דארווין לא גילה את "חוק ההתפתחות של הטבע האורגני". הוא גילה שכל מיני האורגניזמים התפתחו מצורה קדומה פשוטה באמצעות מנגנון הברירה הטבעית.
בהמשך מציין אבינרי כי "האנלוגיה בין מלחמת הקיום הדארוויניסטית ומלחמת המעמדות של מרקס היתה אהובה במיוחד על הוגים סובייטיים, שראו בה הוכחה ניצחת לתוקף המדעי של המרקסיזם ולהצגתו כתורה דטרמיניסטית, שוות ערך למדעי הטבע". קביעה זו מעוררת גיחוך, משום שבתורת דארווין יש תפקיד מרכזי למקרה, הן המקרה המתרחש באורגניזם (שטיבו התגלה מאוחר יותר וכונה מוטציה) והן המקרה, או המקרים, המבטאים את השפעתה של הסביבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ