שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פרשת מרואן: חוגי המודיעין מסרבים להכיר בכישלונם

קוראים כותבים: שמעון מנדס עונה למכתב למערכת על ספרו "הג'יהאד של סאדאת", וגם: מה עוד מציעה הביבליוגרפיה של העגה הצבאית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

הדבש המר של מרואן
חבל שדוד ארבל לא קרא את ספרי "הג'יהאד של סאדאת", בטרם יכֵּני בשבט קולמוסו על בורותי בהליכי הגיוס של ד"ר אשרף מרואן, ועל דברי בדבר המידע המקדים על פתיחת המלחמה — שמרואן העביר לצבי זמיר בליל יום כיפור. אילו היה קורא, אפשר שדעתו היתה שונה. תגובתו ("ספרים", 16.10) על רשימתו של שלמה נקדימון דווקא מחזקת את התזה שבספרי. ארבל נמנה בעברו עם בכירי המוסד. העובדה שאנשי מודיעין במעמדו עדיין משוכנעים היום, 42 שנים לאחר המלחמה, שד"ר אשרף מרואן היה מרגל ישראלי, מעידה כאלף עדים שההונאה המצרית היתה גאונית. איך אומר משורר תהלים: "ארבעים שנה אקוט בדור, ואומַר עַם תועי לבב הם" — והם מסרבים להפסיק ללקק מהדבש המר, שרדה להם מרואן מהכוורת של נשיאו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ