שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תשובה להיסטוריון

שלמה זנד מגיב לביקורת על ספרו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

כאשר כתבתי את ספרי "היסטוריה בדמדומים" שיערתי שהוא יעורר תרעומת בקרב היסטוריונים ישראלים מדופלמים. גם ספרי הקודמים ספגו קיתונות של בוז וזלזול בהיסטוריוגרפיה המקומית. אולם לא העליתי בדעתי שעל נושאים פחות "פרובינציאליים" תופיע ביקורת כה בוטה ומלאת איבה.

ספרי היסטוריה מכילים כמעט תמיד שגיאות, טעויות ולעתים קרובות גם הטיות מודעות ולא מודעות. רשימות ביקורת לעיתון אמורות מפאת קוצר היריעה להכיל מהן הרבה פחות. אין זה המקרה במאמרו של משה סלוחובסקי על ספרי ("ספרים", 30.10). לא אמנה כאן את כל השגיאות והסתירות המאכלסות בצפיפות יתר את רשימתו. אביא לפיכך רק כמה דוגמאות נבחרות. לדעת סלוחובסקי, בדיוני בסוגיית הכוזרים בספרי הקודם, העדפתי "פולקלור לאומי רומנטי של המאה ה–19 על פני הצטברות גוף הידע המדעי של המאה ה–20". איזה לאומי? לא הבנתי בדיוק. אולם, כל הקורא בספרי יודע שהתבססתי בעיקר על "כזריה: תולדות ממלכה יהודית באירופה", ספרו המעמיק של אברהם פולק, מייסד החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. כמובן, בגין ממצאיו ומסקנותיו הוא לא שייך ל"גוף הידע המדעי של המאה ה–20", אף על פי שהוא פעל בו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ