תגובות |

השכינה, אשת חיל

קוראות כותבות: יעל לוין כותבת על המתווה התנ"כי לאשה המושלמת ומזמור "אשת חיל" ומרים ארזי־גיא כותבת על המלכה אליזבת

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הארץ

יהודית רותם כותבת בסקירתה על ספרה של נילי בוכמן־סלונימסקי ("ספרים", 11.12) כי "בספר משלי מופיע הפרק המתווה את דמותה של אשת החיל האידיאלית. כל גבר יהודי מקבל את פני שבת המלכה בשירת 'אשת חיל', כתשלום תודה לאשתו, עיקר הבית, על פועלה". לאמיתו של דבר, אמירת מזמור "אשת חיל" בליל שבת נתקנה על ידי מקובלי צפת במחצית המאה ה–15 לכבוד השכינה הקדושה, ולא לכבוד האשה היהודייה. אמירת מזמור זה היתה חלק מטקס דמוי חתונה. המקובלים נהגו בתחילה לצאת שעות אחדות קודם כניסת השבת לשדות שמחוץ לעיר, ושם קיבלו את פני השבת באמירת פיוטים ומזמורי תהלים, לרבות "לכה דודי". בהמשך הזמן הועתק מנהג זה לחצר בית הכנסת. לאחר תפילת ערבית נכנסו המקובלים לבתיהם ואמרו "שבת שלום" בקול ובשמחה גדולה כחתן המקבל את הכלה. בהמשך שוררו "שלום עליכם", ושרו במנגינה ערבה ובישיבה את מזמור "אשת חיל" כנגד השכינה שיש "בה כ"ב פסוקים כנגד כ"ב צינורות של מעלה שכעת הם פתוחים ומריקים שפע וברכה מהבריכה העליונה מראש כל הכתרים" (סידור שער השמים).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ