תגובה | ביקורת רדודה לקיום החילוני

ספרי לא התיימר לעסוק במשמעות החיים, אלא להציע ניתוח סוציולוגי של החברה החילונית בהתמודדותה עם יחסה המורכב ליהדות. רם פרומן מגיב על ביקורתו של יותם פלדמן על ספרו "הדרך החילונית"

רם פרומן
רם פרומן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רם פרומן
רם פרומן

האם יש פתרון קל יותר לבקר יצירה מאשר לתקוף את מה שלא התיימרה לעסוק בו ולכן אין בה? אם יותם פלדמן היה מפרסם ביקורת על הביקורת שכתב ("ספרים", 24.5) על ספרי "הדרך החילונית" ועל ספרו של מיכה גודמן "חזרה בלי תשובה", הוא מן הסתם היה כותב: "הביקורת אינה מציעה דיון מעמיק במשמעות החיים בעולם נטול אלוהים ואינה מנסה לומר דבר בעל ערך עליהם. היא מבטאת את התרוקנותו של השיח הביקורתי בישראל". והוא היה ממשיך, ושוב תוך שימוש בלשון הציורית שבה התנסח בביקורת: "אפשר אולי לרחם על המבקר על כך שנולד בתקופה שבה הקשר בין ביקורת למושאה נהפך לכה תפל, עד שלא נדרש מהמבקר להתייחס באופן ענייני למושא הביקורת. אולם רצוי שלא להפריז ברחמים, מאחר שהמבקר לא סובל במיוחד מההתבוססות במי האפסיים שלו ומתענג על חוסר הקשר בין טענותיו לספרים שעליהם הוא כותב".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ