יצחק רובין
יצחק רובין

למרות מאמר הביקורת היפה והמאוזן שפירסם מייקי דגן על ספרי "האיש שלא שרף את קפקא" ("עם קפקא על חוף תל אביב", "ספרים", 6.12), אני מבקש להתייחס לעניין מסוים הנוגע בציפור נפשה של אמנות הספרות, ללא קשר לזמן ולמקום.

המבקר כותב: "הספר הוא בדיון שנטוע עמוק־עמוק בתוך המציאות... פרטי מציאות תל־אביביים ופרגאיים כה רבים נדחסים אליו שלעתים נדמה שלא מדובר בספר בדיוני... זו מחמאה כמובן". עם זאת, הוא מסייג: "סגנונו של ברוד משתלט על הרומן, כך יוצא שהספר ספון בטון, ברעיונות ובמשלב הלשוני של עולם ישן שהקוראים — אם לשפוט על פי הרגלי הקריאה בעשורים האחרונים של המאה ה–20 ותחילת המאה ה–21 — לא מוצאים אותו רלוונטיים". דגן מוסיף כי ברוד היה סופר מצליח ומעיד על עצמו כי ניסה לקרוא כמה מספריו, ואין מדובר במשימה פשוטה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ