תגובה

יהודה ויזן מפספס את המהפכנות של "משיב הרוח"

כתב העת לשירה יהודית ישראלית הוקם הרבה לפני שהפוליטיקה של הזהויות בשירה העברית באה לעולם, ומשורריו אינם חוטאים בצדקנות הבכיינית המאפיינת אותה

בכל סרלואי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בכל סרלואי

לאחרונה, גם אנחנו, אני וכמה מחברי לכתב העת "משיב הרוח", "זכינו" להימנות עם שורה של משוררים אחרים, שנתקלו ב"הפרעת דחק" — ביקורת חריפה של יהודה ויזן ("אני דואג את היהודים", "ספרים", 24.1). שלוש טענות מרכזיות מופיעות במאמרו: "במשיב הרוח" אין חידוש אמנותי או תרבותי; הכותבים בו מאמצים שפה חילונית ומערבבים אותה בשירתם עם כמה רמזים מהמקורות; הם מנסים לשאת חן בעיני הממסד הישראלי ונעזרים לשם כך בפוליטיקה של זהויות.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ