המחברת האנונימית שמאחורי "צומת גורל" מגיבה לביקורת על ספרה

ייחודו של הרומן שכתבתי הוא בעיסוקו הישיר בסקס שאינו מיינסטרימי, ובהצבעתו על הקשר בין המתח המיני למתח העדתי. תגובה לרשימתה של יוענה גונן

מיכל אלקיים
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכל אלקיים

ביקורתה של יוענה גונן על ספרי "צומת גורל" ("הכיבוש משחיל", "ספרים", 24.1) נגועה בנימה אישית המפירה את הריחוק האובייקטיבי הנדרש לביקורת עניינית. הדבר בא לידי ביטוי כבר בתיאור נעוריה של הגיבורה בדימונה. "הבושה לא איפשרה לה לצאת מהארון ולקבל את עצמה", היא כותבת, ובה בעת ממשיכה: "אותה תחושת בושה משום מה לא הפריעה לה לנהל אורגיות מופרכות עם עליזה ועוד שתי חברות". כלום אפשר לצפות מהמבקרת להכיר בתופעה רווחת של נשים שבוששו בצעירותן לצאת מהארון אך בנערותן קיימו אורגיות יחד עם בנים כי היה זה המקום היחיד שבו יכלו לתת ביטוי להעדפה שלהן לנשים? בספר, הגיבורה וחברותיה מזמינות בנים לאורגיות שלהן, אך רק כדי לאפשר מגע ביניהן בעוד הבן נשאר בגדר שחקן משנה ה"מכשיר" את הבילוי.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ