בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגבעה קוראת

תגובות

בשנת 1939 התמזל מזלו של מקס ברוד והוא הצליח להימלט מצ'כוסלובקיה ולעלות ארצה. שלוש שנים לאחר מכן, כבר פרסם בתל אביב ספר בהוצאת יואכים גולדשטיין. בדף השער הוא מוגדר כ"רומן זעיר" (קטן), ושמו, בתרגום מגרמנית לעברית, הוא "הגבעה קוראת". משום מה, הספר הזה נעדר מרשימת ספריו ומשום מה, הוא גם טרם תורגם לעברית. הציונות שלו וההזדהות שלו עם המתרחש כאן באותם הימים, באות לידי ביטוי מובהק בספר זה. כמו גם ההומור שלו והחיבה שלו לגיבורים שהוא מתאר.

מקס ברוד התגורר אמנם בתל אביב, אבל עלילת הספר מתרחשת על גבעה לחוף הכנרת. קבוצה של 35 צעירים ונחושים התיישבה שם במקום הנקרא "תל הדר". הם עמלו למחייתם והתמודדו עם הקשיים האופייניים לתקופה ולמקום, כמו גם לקשיים ולהתלבטויות של הפרט בקבוצה. עדינה, אחת הגיבורות, סונטת בחברתה רות ואומרת לה "מי שלא מתרגל לזבובים - לא יתרגל לפלשתינה". יש להם גם בעיה כספית שעליהם להתמודד אתה. הבעיה הזאת נפתרת בסוף הסיפור ובלהט הציוני שלהם, כבר החלו ללטוש את עיניהם לגבעה הסמוכה.

חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו