בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובות

משה פלדנקרייז מתהפך בקברו

קוראים כותבים: דן לירון טוען שרשימתה של נילי לנדסמן על פלדנקרייז מציגה תמונה חלקית של האיש. שרה אוסצקי־לזר מהללת את ספרו של ראובן מירן

3תגובות

מרפא וחוקר מוח
התיאור של משה פלדנקרייז כישראלי שיצא לרפא את העולם (משה גיל כהן) והמאמרים המסקרים אותו, כמו רשימתה של נילי לנדסמן, מציגים תמונה חלקית של האיש והישגיו. לאחר 32 שנים של עבודה בעזרת מה שנקרא "שיטתו", אני יכול להגיד שהוא היה מתהפך בקברו למשמע חלק מהם.

פלדנקרייז היה גם מרפא וגם מדען מוח. הוא לא יצא לטפל בבעיות גב, ידיים, רגליים. הוא יצא לרפא בורות, חרדה, חוסר ביטחון והתבגרות אנושית. לכל תנועה התייחס כאל פעולה אנושית הכוללת כל מערכת באדם (תנועה, תחושה, הרגשה, חשיבה). בשיעורי הביולוגיה בתיכון לימדו אותנו על חמישה חושים: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע. תרומתו היא היכרות עם משפחת חושי התנועה, המאפשרת היכרות עם המפרקים והשלד, ונמצאת בבסיס כל תנועה רצונית ולא רצונית.

יכולת האדם להכיר את המתרחש בו בזמן הפעולה היא יסוד לכל הפירמידה של החשיבה האנושית ולתיאום כלל מערכתי של הפעולה, שאפשר לקרוא לו "אינטגרציה פונקציונלית". הטיפול ב"מיקרוסקופ" התודעתי הזה הוא ייחוד של פלדנקרייז.

דרכו של פלדנקרייז התחילה בלימוד ג'יוג'יצו, ג'ודו (הוא היה האירופאי הראשון בעל חגורה שחורה). כאישיות עם דחף השתפרות אינסופי הוא הוזמן לכתוב ספרי הדרכה בנושא הגנה עצמית לארגון ההגנה בארץ ישראל, הצבא הבריטי והאקדמיה הגבוהה לג'ודו ביפן. התחום האקדמי הוביל לדוקטורט בהנדסה ופיזיקה בסורבון, ועבודה עם ז'וליו קירי (חתן פרס נובל). בעיה אורטופדית בברך הובילה אותו לחקור את תפקודי התנועה של הברך במסגרת מכלול התנועות של עצמו. החקירה כללה נוירולוגיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, פיזיקה ותורת המערכות. היכולת יוצאת הדופן לצרף מידע הקרוי "רב־תחומי" איפשרה לפלדנקרייז ללמוד להשתמש בברך הפגועה ללא ניתוח, ואף להמשיך לעסוק בג'ודו פעיל עד גיל 60.

יכולתו לפתוח נתיבים לחקר פעולת המוח, מערכת העצבים, חופפת בחלקה את עבודותיהם של אלכסנדר לוריא, קונרד לורנץ, ז'אן פיאז'ה (שדיבר על המוח המכיר ומשפר את תהליכי פעולתו הוא עצמו), ועוד. קארל פריברם, שפגש את עבודתו של פלדנקרייז ב-1975, תיאר אותה כ"אימון שרירי המוח".

הבנה זו של ההתפתחות האישית תוך אינטראקציה עם חוקי הפיזיקה והסביבה האנושית מאפשרת לתלמידי פלדנקרייז לגשת לכל בעיה, חסר תפקודי, כאב והגבלה – בתור פגם או תקלה לימודית. מכאן אפשר לייצר תהליך למידה שיתקן את הבעיה באופן אישי לכל מקרה, ויהי זה כאב גב, כתף, ברך, נשימה, חרדה ועוד.

דוד בן־גוריון, שהכיר את עבודתו של משה פלדנקרייז, כתב במכתב הערכה ב-1958: "שיטתו החדשה של ד"ר משה פלדנקרייז לרווחה הפיזית והמנטלית של האדם מכילה אפשרויות עצומות לשיפור החינוך הניתן לדור הצעיר".

פלדנקרייז מת על סף הקמת מכון למחקר ופיתוח עבודתו. כיום מוכר החלק הפרקטי שהוא רק חלק של יישומי עבודתו, והמחקר והפיתוח נעצרו ברובם. מטרת העל של פלדנקרייז היתה שיפור חופש הבחירה של האינדיבידואל בין האמצעים השונים שיכולים לעמוד לרשותו להשגת מטרתו. אינדיבידואלים בעלי יכולת מחשבה ובחירה משופרת ירכיבו חברה טובה יותר.
דן לירון

לא לתרבות החפיף
בניגוד לדעתו של אביעד שטיר על הספר "פריז סיפור אהבה: עיר האורות בעיני סופרים ומשוררים בכל הדורות", אני רוצה להלל את ראובן מירן על שטרח והקפיד לציין את מראי המקום המפורטים שמהם לקוחים מאות הציטוטים המופיעים בספר.

ראשית, אין להשתמש בדברים שכתב מישהו אחר מבלי לתת לו או לה את הקרדיט על כך, במיוחד בספרים שהם אוספים ולקטים. שנית, ציון המקור ישלח את הקורא המתעניין אל הספר המקורי כדי להעשיר את ידיעותיו, ושלישית – זו משמעותה של עשייה תרבותית נכונה, כזאת העומדת בלב לבו של הספר הנפלא הזה: מתן כבוד לסופרים ולמשוררים ששוטטו ברחובות עיר האורות וכתבו עליה, דיוק מרבי ומוקפד הכולל כתיבת שמותיהם באותיות לועזיות כדי למנוע עיוותים, והישענות על מקורות מוסמכים.

בעיני זו מעלה נוספת של הספר ושל עורכו, שכמו בספרים נוספים של הוצאת נהר אינו נכנע לתרבות ה"חפיף", המזלזלת בעבודתם של אחרים, לעתים שלא מדעת. הגליית מראי המקום לדפי הסיום כפי שמציע שטיר היתה מפחיתה מערכם ורבים מהקוראים לא היו טורחים לעיין בהם כלל.
ד"ר שרה אוסצקי־לזר, רמות מנשה

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו