בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפורים

תגובות

חלום החתול

בחלום החתול, אידרת הדג האכול קרמה מחדש בשר וקשקש וזימי הדג נפערו בנפוח בהם רוח חיים. זקף היצור המחיה סנפיר ושחה במהרה במעלה הנחל. עד הגיעו לרגלי ההר, היה הדג שמן ועייף ונסחף בעצלות אל הגדה. שם, על אבנים חלוקות, קפחה השמש וקרניה חדרו את העפעף הסגור. שפמפמי החתול התעוו בשנתו כי האור היה עז מנשוא. אט אט, ניתן הדג בריקבון.

ללא שם

הוריו לא הצליחו להמציא לו שם. כשהיה אביו על ערש דווי, ישב לצדו ויד האב בידו. האב, המותש כבר מפאת חוליו, כיווץ גביניו כבמאמץ לחשוב. אמר לו: די, אבא. הרי אני עצמי, כל חיי, קראתיך אבא. די לי בכך שהייתי לך בן. גם השם יסלח לך, בלי כל ספק, היות וגם לו אין שם.

הסירוב

כשביקש את ידה סירבה. שאל: על שום מה את מסרבת? הלא הודית בעצמך כי בכל חיזורי התנהגתי כמאהב המושלם. נתתי לך די והותר, אך גם קיבלתי בברכה. לא עגבתי בבוטות, ואף לא הייתי מאופק או עצוב. מיום מפגשנו הראשון, לא עשיתי אף מעשה שטות ולא פלטתי אף דבר הבל. ענתה: לכן.

הנסיעה קדמה

נסענו קדמה בג'יפ שכל גלגליו תקורים ומיכל דלקו יבש. תחחנו רגבים בדרכנו וענן אבק מכורכם רדף אחרינו כמשוגע. בקושי רב טיפס הג'יפ תלים, ירד מכתשים. לבסוף נתקענו ביון הירדן והחל רכבנו שוקע ואנחנו בתוכו. שמיל הזדעק בקול רצוץ: שוד ושבר! צרויה, שתמיד יודעת למצוא את הטוב בכל סיטואציה, אמרה ברוגע: זה נס שהצלחנו להגיע עד פה.

כלב ביתנו

מדוע אינך מיילל בלילות, כלב ביתנו? מדוע זה אתה צנוף שלו במרבצך ומניח לנו לישון? אמנם קיבלת שיירי צלי, לוטפת, הוציאוך לטיול בגן. אמנם הדבירו בני הבית את אחרון הפרעושים מפרוותך. למרות כל זאת, הן לא תצא אל החצר רק להשמיע יללה אחת נוגה?

- אמי יולדתי קבורה הרחק וכל אחי פזורים הם בכרכים. הנני הכלב היחיד בכפר ואין עוד כלב מלבדי מקצה האופק ועד קצהו.

מנכ"ל תאגיד הענק

ילד אמר לחברו: כשאהיה גדול, אהיה מנכ"ל של תאגיד ענק. יהיה לי ימבה כסף, ואשתמש בו רק כדי לקנות נכסים מכניסים ומניות מאמירות. אמר חברו: כשאהיה גדול, אהיה עובד שכיר באחד מבין המפעלים שלך. למרות התפקיד הזוטר אני בטוח שאהיה מאושר, כי אני מכיר אותך בתור ילד ישר וחבר טוב.

המת בשנתו

נרדם ולא התעורר עוד. בעולם הבא, שאל את השומרים אם מת בשנתו. השיבו: מה זה משנה לך? אתה בלאו הכי חולם.

הספר השני

יודעי ח"ן זוכרים את רומאן הביכורים המפעים "המים תחת הגשר", שכל שלוש-מאות ושלושת עמודיו משפט אחד ארוך, פתלתל ומוקפד תחבירית. בעקבותיו, שררה ציפייה גדולה לספרו השני של המחבר. אכן, לא בושש לכתוב את "כביש הסרגל", שאף הוא נכתב כמשפט אחד ארוך, אבל הושמטה בו אפילו הנקודה האחת החותמת. בהגיעו עם כתב-היד אל בית-הדפוס, גילה ששכח בבית את ארנקו עם תעודותיו והשוער, שלא זיהה אותו, מיאן להכניסו. כשרק אסימון בכיסו, נאלץ לשבת על ספסל סמוך, ולחכות בתור לטלפון ציבורי, באמצעותו יודיע למשרדי המו"ל שהוא בשער והרומאן המוגמר בידיו. ההמתנה התארכה, וקוצר-הרוח התגבר עליו. נשבר מרוב שעמום, פתח את כתב-היד והספיק לפסקו ברבבת נקודות לפני שזומן להיכנס.

לשכת המיפוי

נוסע הופיע בלשכת המיפוי וביקש שתעודכנה המפות, מאחר וגילה ים חדש. אחד הקרטוגרפים הבכירים החמיץ פניו, שני גילגל עיניו ועיווה אפו כך שנדמה היה כאילו עמד להתעטש, ואז חייך בבוז בימין פיו. פקידה מתולמת-מצח אמרה: "שטויות, הרי כל הימים התגלו כבר". אמר הנוסע: "לראיה, טבול טבלתי בו!" השיבו לו: "אם ככה, למה אינך רטוב? מדוע לא נוטפים משיערך מימי אותו הים?" גיחך מעט תוך פליאה: "הים נמצא הרחק הרחק מכאן, ובדרכי הארוכה הלום, מובן שאתייבש כליל". ענו: "אדון נכבד, ודאי לא תצפה מאתנו לקבל את מלתו של כל ארחי-פרחי הבא לכאן, בפיהם בשורה על תל בלתי-מוכר, ואף לא סלע בידם; או על חורש נעלם, בלי עלים באמתחתם". סר ההלך אל הברז באחת החצרות, שפך דלי מים על ראשו, וחזר אל הלשכה.

לשכת הביון

לשכת הביון גייסה ותידרכה רופא לצורך ריגול, ושיגרה אותו אל מרפאה בעורף האויב. אחרי תקופה ארוכה התבקש לשדר ארצה בחשאי את הידע שאגר בתחום הרפואה. כה דיווח: בנתחי לראשונה, הוכיתי תדהמה. בתוך גופם פועלים מנגנונים שונים לגמרי ממנגנוני גופנו. בחזם פח מתכתי המזריק שמן שחור בעד צינורות דקים אל כל אבריהם. בראשם טמון אוסף סעוף של גלגלי שיניים. בוכנות מניעות מערכת מוטות וצירים בגפיים. באמצעות דליים הרתומים למיתרים דקים על גלגלות מוסע המזון אל תיבת אחסון השוכנת בבטנם. כדי שלא לעורר חשד, מיהרתי ללמוד את האנאטומיה המוזרה והעברתי את ימי בתיקון קלקלות פצועי המלחמה. עם השלימי את משימתי כנדרש, רק בקשה צנועה אחת לי. הכשרתי הרפואית הקודמת שקעה בתהום הנשייה, ושוב אינני מכיר אלא את גוף הנוכרים ורפואתו. יורשה לי אפוא שלא לחזור אל המולדת אלא להמשיך במלאכתי כאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו