שירה-הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שריפה בסנטה רוזה בקליפורניה. "תביט: הבית בוער. / תיכנס אל תוכו. תישאר. / אתה חי. אל תשאל איך. / בוער עם האש תתהלך"

"בלי הרבה דיבורים": מבחר משירי חמוטל בר־יוסף, משוררת שחוסכת במלים

שיריה של חמוטל בר־יוסף מכניסים את הקוראים לעולם מתעתע, שבו דבר אינו כפי שהוא נראה. נדמה כי קיימת מחיצה בין היכולת הוודאית של המשוררת להגיד דברים ובין הבחירה בדברים שצריכים להיאמר

מיכאל גלוזמן. יבואן של אופנות אקדמיות שנעדר כל מחשבה עצמאית

"שירת הטבועים": מיכאל גלוזמן מתעקש לנתח שירה בעזרת שבלונות אבחוניות

בספרו החדש מיכאל גלוזמן טוען כי דור המדינה בשירה העברית הוא דור מוכה טראומה ולפיכך גם לוקה במלנכוליה. כמו כל אותם מחקרים הנשענים על פרשנויות פסיכואנליטיות מהסוג הטיפולי־מציצני, גם לזה של גלוזמן אין כל קשר לספרות

וילפריד אוון. איור: ערן וולקובסקי

איני עוסק בשירה. הנושא שלי הוא מלחמה וצער המלחמה

המשורר הבריטי וילפריד אוון שנפל בקרב ב-4 בנובמבר 1918, מעט לפני סוף מלחמת העולם הראשונה, והוא בן 25, נהפך לסמל של הפציפיזם וההתנגדות למלחמה. בחינה מדוקדקת של שיריו ומכתביו מלמדת שההפך הוא הנכון: הוא מעולם לא התחבט בשאלה אם המלחמה צודקת, אם מטרותיה ראויות או אם היא מוסרית אלא מכריח אותנו להתבונן באלימות עצמה, בלי הצדקות או הסברים, כריגוש אקסטטי. כהומוסקסואל, המלחמה גם איפשרה לו להיות "נורמלי"