מדוע ניצן מינץ כותבת שירים על קירות ועצים?

הוצאת השירה החוצה משנה את חוויית הקריאה. כשאדם קורא את השיר התלוי במרחב הפתוח, כבר בזמן הקריאה, חייו הקוראים נדמים לו כתוססים

אורי וייס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
אורי וייס

את שיריה מפזרת ניצן מינץ ברחבי תל אביב על שלטים וקירות. כך היא מעידה על עצמה: "לא/ בדפים אכתוב./ בשברי חלומי./ ויצמח עצי ויעירני". בשיר הזה, ובשירים אחרים, מינץ מיטיבה לבטא רעיון מרוכז, שיש בו מעבר למה שאתה תופש במבט ראשון. המדיום, כמובן, משפיע על המסר. הכתיבה על לוחות עץ מובילה לשירים קצרים, שבורי שורות, נעדרי ניקוד ונטולי שם. הם אינם שלט מכוון דרך, אלא מטילים עליך היישר את הרעיון, בלי שום הופעת חימום.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ