המיתולוגיה של יונה וולך

שירי יונה וולך אומרים: אני יונה וולך, האם אתם שומעים אותי, 
בואו אלי, היו חלק מ”אנחנו יונה וולך”, מהארכיטיפ שאני מציעה לכם

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יצחק לאור

זאת היונה, יונה וולך, השירים, המחברות הגנוזות, הראיון, עורכים הלית ישורון, יאיר קדר, הוצאות מודן והוצאת הקיבוץ המאוחד,
205 עמודים

כדי לקרוא את יונה וולך, אני מבקש לקרוא תחילה את שז. מבחינה אחת היא המשוררת הקרובה ביותר לוולך, ומצד שני, היא רחוקה ממנה בדיוק באספקט שאותו אסיט מיד מהדיון: "הנשמה היא כמו ילדה קטנה / לפני שאבא הצליף בה לראשונה / היא שלווה ומאושרת / היא לא קיימת / אבל בכל זאת היא מייללת בקול / רם כל כך עד ששומעים אותה כל הדרך / מאוקיינוס הנשמות ועד הזבל / כאן". זוהי שירה נשית מיליטנטית. זעקתה קורעת את התבל. בזירה העברית הקדימה שז את זמנה.