שיר

הנידון למוות

המחזאי והסופר הצרפתי, שהיה פושע בנעוריו, כתב את הפואמה הזו ב-1942, בעת שריצה עונש מאסר בעוון גניבת ספרים. תירגם מצרפתית דורי מנור

ז'אן ז'נה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ז'אן ז'נה

למוריס פּילוֹרְז
רוצח בן עשרים

השיר הזה מוקדש לזכרו של חברי מוריס פילורז', שגופו ופניו הקורנים רודפים את לילותי חסרי השינה. אני רואה בעיני רוחי את ארבעים ימי חייו האחרונים, שעברו עליו בתא הנידונים למוות של כלא סן ברייה כשהוא כבול ברגליו ולעתים גם אזוק בפרקי ידיו.

העיתונים אינם מבינים מאומה: הם פרסמו שלל כתבות מטופשות על הוצאתו להורג, שאירעה מיד עם כניסתו של דֶפוּרְנוֹ לתפקיד התליין הראשי. העיתון L'Œuvre, למשל, פירש את האופן שבו נהג מוריס לקראת מותו במילים אלה: "הילד הזה היה ראוי לגורל אחר!".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ